עוד אמרו באל אח'באר כי במהלך השנים האחרונות, ישראל התמקדו בהשמדת רכיבי היכולת הצבאית הסורית, כולל נמלי תעופה, מחסני טילים, מרכזי מחקר מדעיים, ספינות מלחמה ומערכות הגנה אווירית ובמקביל, ניצלה את הריק הביטחוני בדרום המדינה להטלת מציאות ביטחונית חדשה בכוח, שכללה הקמת תשע נקודות צבאיות מראשי הר החרמון. הקמתן שינתה את המרחב הביטחוני והחברתי באזור ומנעה כל אפשרות כמעט של עימות ישיר עם דמשק או בעלות בריתה.
באל אח'באר טוענים כי הקמת בסיסים צבאיים לוותה גם בשינויים דמוגרפיים משמעותיים. העיתון פרסם כי בסיס אל-חמידיה בקונייטרה, נבנה על אדמות ששייכות לתושבים סורים שהועתקו לאחר חורבן שכונה שלמה עם כ-15 בתים, לצד עקירת עצי פרי ויער להבטחת שדה ראייה רחב. במקביל, הם טוענים כי ישראל הציעה פיצויים כספיים ותמיכה אזרחית, כולל סיוע במזון ודלק, במטרה לנהל את האוכלוסייה המקומית ולהקטין התנגדות. חלק מהתושבים נמנעו מלהתיישב מחדש באזור והעדיפו להתגורר בדמשק ובכפרי הסביבה, במיוחד בבתים ששוקמו על ידי הרשות המעברית.
בנוסף נטען כי ישראל מבצעת מעצרים "שרירותיים", מחסומים קבועים וניידים, פשיטות על בתים ופעולות פינוי קרקעות. מספר העצורים ירד לאחר שחרורים מבוקרים, אך פעולות אלו יצרו לחץ חברתי ונפשי מתמשך על התושבים, לצד מעקב מתמיד על משפחותיהם והגבלת חופש התנועה והפרנסה.