להלן פירוט השיוך הארגוני של ההרוגים: 104 זוהו כאנשי חמאס, מהם לפחות 47 היו חברי התנועה ו/או פעילים צבאיים; 45 היו פעילים או מזוהים עם הג'יהאד האסלאמי, בהם לפחות 18 מזוהים כחברי הארגון ו/או פעילים צבאיים. כמו כן, זוהו שני פעילי הזרוע הצבאית של פתח, גדודי חללי אלאקצא; שניים מהחזית העממית לשחרור פלסטין; אחד מהחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין; ואחד מוועדות ההתנגדות העממית. בנוסף, זוהו שני אנשי תקשורת שתוארו לאחר מותם כפעילים צבאיים, אולם לא זוהה השיוך הארגוני שלהם.
מבין 109 ההרוגים הנוספים, שמונה זוהו כאנשי פתח, שבעה זוהו עם הרשות הפלסטינית ולגבי 94 נוספים לא זוהה שיוך כלשהו או שיוך לארגוני טרור.
יודגש כי אין זו פעם ראשונה בה קיימים ממצאים חד משמעיים בנוגע לעיתונאים שהם גם בעלי תפקיד צבאי בארגון טרור, המסקרים מבצעים ומלחמות ופועלים בתוך כך במסגרת המאבק על התודעה וההסתה הנחשבים כבעלי חשיבות רבה בקרב ארגוני הטרור. לעיתים, מהווים אותם עיתונאים חלק אינטגרלי מהיחידות הצבאיות הפועלות בשטח, או כחלק מזרועות הסברה של הזרועות צבאיות שונות. אולם על פניו, הם חסינים כעיתונאים במהלך מילוי תפקידם. כך למשל, אפשר היה לזהות עיתונאים רבים שסיקרו בעבר את המבצעים השונים ברצועה, כמו גם את “צעדות השיבה”, כמשתתפים באופן פעיל באירועים אך זוהו באמצעות האפודים המיוחדים אותם לבשו כעיתונאים. היו גם מקרים בהם נוצלו לובשי אפודי העיתונאים לצורך ביצוע פיגועים, מתוך ידיעה שמי שלובש אותם חסין בפני פגיעה של כוחות צה”ל.
מאז המתקפה ולאורך המלחמה (עד 30 בנובמבר 2025) דיווחה לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס ברצועת עזה על 256 אנשי ונשות תקשורת פלסטינים שנהרגו ברצועה. ארגונים בינלאומיים להגנה על עיתונאים דיווחו על כ-220 אנשי תקשורת הרוגים.
אחד המאפיינים הבולטים של השימוש של חמאס וארגוני טרור נוספים בתקשורת הוא זהות כפולה של אנשי תקשורת ששימשו במקביל פעילים צבאיים חמושים. תופעה זו הייתה בולטת במיוחד בשיתוף הפעולה בין חמאס לבין רשת אלג’זירה הקטארית. עירוב זה בין התפקידים לא רק מערער את האמון באנשי התקשורת ומהימנות הדיווחים שלהם, אלא גם משנה את הסטטוס של העיתונאים בהתאם למשפט הבינלאומי ומציב אותם בפני סכנות, שכן לכוחות צבא קשה להבחין מי הוא אכן עיתונאי ומי הוא פעיל טרור.
התרעות פיקוד העורף