על רקע התחזקות הצבא הטורקי בשנים האחרונות והחרפת האיומים על היציבות במזרח הים התיכון, נבחנות באתונה יוזמות ביטחוניות חדשות, שחלקן נחשבות חריגות במונחים אזוריים, כך עולה מדיווחים ביוון. בין היתר, מתגבשת אפשרות להקמת כוח תגובה מהיר משותף ליוון, ישראל וקפריסין - שיפעל להגנה על תשתיות אסטרטגיות בים ובאוויר.
לפי התוכניות הנבחנות, הכוח המשותף יפעל ברמת חטיבה ויכלול כ-2,500 לוחמים. הוא יורכב מכ-1,000 חיילים מיוון, 1,000 מישראל ו-500 מקפריסין, ויוצבו לרשותו אמצעי ים ואוויר שיפעלו מבסיסים ברודוס או קרפתוס, בקפריסין ובישראל. במסגרת זו, יוקצו לכוח גם שתי טייסות - אחת מחיל האוויר היווני ואחת מחיל האוויר הישראלי - לצד יכולות לוגיסטיות ותשתיות תומכות.
לדבריו, אירופה כבר חוותה את האיום הזה בים הבלטי, לאחר פגיעות מסתוריות בכבלי תקשורת ופיצוץ צינור נורד סטרים. "המזרח התיכון אינו יכול להמתין לקריאת השכמה דומה. כוח משותף יוכל לספק לאזור ארכיטקטורה אחידה של גילוי, הרתעה ותגובה מהירה נגד סחיטה וחבלה. לא מפות מקסימליסטיות ישלטו בים הזה - אלא מודעות משותפת, יכולת פעולה משולבת ושלטון החוק".
ישראל רואה בברית עם יוון וקפריסין ברית אסטרטגית. יוון מחזיקה חיל אוויר מתקדם, הכולל מטוסי F-35 וכן מטוסי F-16 בגרסאות מתקדמות, בעוד שקפריסין מפעילה חיל אוויר קטן יותר, המתבסס בעיקר על מסוקי קרב ומסוקי תובלה. במהלך מלחמת "עם כלביא" שימשו נמלי התעופה בקפריסין ובאלבניה כבסיס חירום לצי המטוסים האזרחיים של חברות התעופה הישראליות, בהן אל על, ארקיע, ישראייר, כאל ואייר חיפה. בעבר אף תרגל חיל האוויר שימוש במסלולי תעופה בקפריסין כחלופה לשדות בישראל, במקרה שמסלולי הבסיסים ייפגעו במתקפות טילים. על רקע זה, ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לארח בישראל לפגישה משולשת את ראש ממשלת יוון ואת נשיא קפריסין.
התרעות פיקוד העורף