מעבר לדיווחים ולהדלפות שמקורן בישראל לכאורה, אל-ח'טיב מציין כי קיימים בשטח סימנים המעידים על פעילות טורקית רחבה יותר. בין היתר הוא מזכיר מידע על קיומם של ערוצי תקשורת פתוחים בין טורקיה לחיזבאללה, וכן על מעורבות טורקית בריכוך ובתיווך היחסים בין הארגון לבין השלטון החדש בסוריה.
בנוסף, הוא הזכיר את ההתנגדות שהביעה טורקיה להסכם סימון הגבול הימי בין לבנון לקפריסין, ולדיווחים שלפיהם מאחורי חלק מהתנועות וההתארגנויות של אזרחים סורים לציון נפילת המשטר הקודם עמדה מסר טורקי עקיף.
הטור מתייחס גם לחשש הגובר בתוך לבנון עצמה. אל-ח'טיב כותב כי ההשפעה הטורקית במדינה אינה תופעה חדשה, אך השינויים הדרמטיים בזירה הסורית הפכו אותה לרגישה ומטרידה יותר. לדבריו, הנוכחות הטורקית בדמשק מעניקה לטורקיה יכולת להרחיב את השפעתה בביירות, הן באמצעות תשתיות וקשרים שנבנו לאורך השנים והן בזכות בריתות עם גורמים פוליטיים מקומיים.
אל-ח'טיב קושר מגמה זו גם ליחסים ההיסטוריים המורכבים בין לבנון וסוריה, ולמבנה העדתי הרגיש של המערכת הפוליטית הלבנונית, שבה מרבית הקבוצות נשענות על גורמי חסות חיצוניים.
בסיכום טור הדעה קובע אל-ח'טיב כי ההתפתחויות האזוריות האחרונות העניקו לטורקיה הזדמנות ממשית להרחיב את השפעתה, והפכו את מעורבותה בלבנון לנושא הנמצא תחת בחינה ומעקב הדוקים. לדבריו, כל עוד דמותו של הסדר האזורי החדש אינה ברורה, קיים חשש שלבנון תמצא את עצמה משלמת את מחיר מאבקי ההשפעה בין הכוחות האזוריים המתחרים.