איראן משקיעה מאמץ אדיר במלחמה שלה מול ישראל, כאשר הפעם היא פועלת במרחב הדיגיטלי. הפריצה לטלפונים הניידים, לחשבונות הדיגיטליים והרשתות החברתיות מצד האיראנים והניסיונות לגייס צעירות וצעירים ישראלים או תושבים ותיירים שנמצאים בישראל למשימות ריגול, שהן אולי לא באמת משימות ריגול קלאסיות של גיוס מרגלים בעומק הסוד אבל יש להן פוטנציאל נזק אדיר לביטחון ישראל - אסור להקל בהן ראש.
איראן לקחה את ממד הספקטרום הדיגיטלי והיא משחקת איתו על כל המגרש. המטרה שלה היא לפגוע בישראל באמצעות שורה ארוכה של מהלכים: לזרוע פחד וליצור תחושה בציבור כי כל אחד חדיר ליכולות של האקרים האיראניים, ליצור סדקים בנאמנות של אזרחים ישראלים במדינה, ליצור דה-מורליזציה בחברה הישראלית והרשימה עוד ארוכה.
הבעיה היא שמערכת הביטחון מתנהלת כאן באופן מסורבל, לא יעיל, לא חכם ולא נכון. ראשית יש בישראל פיזור של גופים רבים מאוד שעוסקים באיומי הספקטרום הדיגיטלי והסייבר. מהשב"כ, מטה הסייבר, המל"ל, צה"ל שגם אצלו זה מחולק למספר יחידות, משרד הביטחון באמצעות המלמ"ב ועוד. כל מאמן כדורגל מתחיל יודע שהגנה עושים רק בדרך אחת: בהתקפה.
אבל ישראל לא יוצאת להתקפה מול איראן במרחב הדיגיטלי. מתקפות הסייבר על איראן לא נראות כרגע כאפקטיביות באופן כזה שהן יוצרות מאזן אימה בין ישראל לאיראן. ועובדה, לאחר הפריצה לטלגרם של ראש הממשלה לשעבר של ישראל, אחד מסמלי השלטון של ישראל, האור בטהרן עדיין דולק, מערכת הטלפונים והאינטרנט פועלת, הכספומטים ומשאבות הדלק מתפקדים כאילו אין מלחמה בממד הדיגיטלי.
ישראל מתנהלת כרגע במלחמה הזאת בדיוק כמו שהיא פעלה לפני שבעה באוקטובר מול גבול הלבנון ומול עזה. ישראל מובילה בדיוק כמו אז מדיניות הכלה. כולם יודעים איך זה נגמר בשבעה באוקטובר 2023. ישראל אומנם לא יכולה לסגור במאה אחוזים את מתקפות הסייבר, גם אם כל הגופים האמונים למנוע מתקפות יפעלו בסנכרון מלא, וגם כנראה לא ניתן למנוע את הניסיון לגיוס טיפשים למטרות ריגול. אבל היא יכולה ליצור את הרתעה באופן שבטהרן יחשבו שלוש עד חמש פעמים לפני שיצאו למתקפה נוספת.
התרעות פיקוד העורף