מבקר המדינה מדגיש, כי לאחר טבח ה-7 באוקטובר, הממשלה ומערכת הביטחון היו חייבות להפיק לקחים ולהיערך כראוי להגנה בכלל הגזרות. "מסיבה זו בחרתי לקיים ביקורת על מוכנות קו התפר בעוטף ירושלים לאירועי טרור ולסיכונים ביטחוניים", הוא מציין וקובע: "הביקורת העלתה כי לא מתקיימת למידה מספקת בגופים המבוקרים וכשלים דומים שעלו בגזרות אחרות לא תוקנו".
מבקר המדינה טוען, כי הקבינט המדיני-ביטחוני לא דן בסטטוס מימושן של החלטות שהתקבלו כבר לפני כ-20 שנים. "במקביל, מיקום החמ"לים בעת הזאת גם לאחר אירועי 7.10.23, בהם נרצחו ונחטפו תצפיתניות ששהו במוצב בקרבת גבול עזה, עלול להעמיד את התצפיתניות בגזרת עוטף ירושלים בסיכון", הוא מתריע עוד - "גם קיימים ליקויים בפיקוד ושליטה ומוכנות מבצעית".
מבקר המדינה סבור, כי לנוכח ממצאי הדו"ח, על ראש הממשלה, שר הביטחון, השר לביטחון לאומי, הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, מפקד פיקוד מרכז בצה"ל, מפקד מחוז ירושלים במשטרה ומפקד מג"ב - לתקן באופן מיידי את הליקויים ובכך, לא להעמיד את אזרחי ישראל בסכנה למתקפת טרור תואמת 7.10 בעוטף ירושלים.
עוד עולה מהנתונים, כי ברבעון הראשון של שנת 2024 נתפסו 1,233 שוהים בלתי חוקיים בעוטף ירושלים. כ-135 לף הולכי רגל עברו בממוצע ביום במעברים בעוטף בשנת 2022 - גידול של 53% לעומת שנת 2018. זמן ההמתנה הממוצע של הולכי רגל במעבר קלנדיה עמד על 80 דקות וזמן ההמתנה הממוצע של כלי רכב במעבר עמד על 56 דקות.
מהביקורת עולה עוד, כי בניגוד להחלטת הממשלה משנת 2006 אשר קבעה, כי האחריות הבטחונית במרחבים שונים בירושלים תושת על צה"ל, בפועל צה"ל והמשטרה העבירו בהחלטה משותפת את האחריות הבטחונית למשטרה. זאת, ללא תיקון החלטת הממשלה.
אולם, נוכח היעדר חיץ בין מרחבים אלה בירושלים לכפרים פלסטינים באיו"ש, המשטרה מתקשה לממש את האחריות שהועברה אליה ועקב כך, מתאפשרים מעבר חופשי של פלסטינים מאיו"ש למרחים בירושלים דרך הכפרים הפלסטינים, זליגת אמל"ל, חדירת פעילי טרור, סחר בסמים והברחת סחורות, המחוייבות במס מאיו"ש למרחבים בירושלים ולמדינת ישראל.
עוד נטען בדו"ח, כי במשך כ-20 שנים מהקמת מעברי עוטף ירושלים בשנת 2005, המשטרה מנהלת את המעברים ללא תפיסת הפעלה. "תפיסת הפעלה אמורה לקבוע את הכללים, העקרונות, התהליכים ודרכי הפעולה הנדרשים למימוש ייעודו של כל מעבר. על התפיסה לתת מענה לעקרונות, לפיהם המשטרה פועלת במעברים בחלוקת הסמכות והאחריות לביצוע גין גופי המשטרה השונים ושאר מרכיבי בניין הפעלת הכוח", נטען בדו"ח הביקורת.
בביקורת נטען עוד, כי המשטרה אינה מצליחה לממש את אחריותה לכינון הסדר הציבורי במרחב מסויים, אשר נמצא באחריות המוניציפאלית של עיריית ירושלים ובאחריות הבטחונית של צה"ל. "אי מימוש אחריותה של המשטרה מביא להיעדר משילות במרחב מסויים ובכלל זה, להיעדר שירותים מוניצפליים", מציינים כותבי הדו"ח - "היעדר המשילות פוגע ביכולת המשטרה לאכוף ולפעול, כאשר נדרשת התערבותה (באכיפת עבירות בנייה, התערבות במקרי אלימות במשפחה, טיפול בשריפות וכדומה). זאת, מכיוון שכדי לבצע פעילות מבצעית במרחב מסויים, המשטרה נדרשת לאשר ולתאם את פעילותה עם צה"ל כדי לספק את המעטפת הבטחונית הנדרשת, נוכח העובדה שכניסת כוחות משטרה למרחב מסויים מלווה לעיתים קרובות בהפרות סדר, ויש סכנה של ביצוע ירי חי כלפי הכוחות".
עוד עולה מהביקורת, כי ריבוי הכוחות הפועלים במעברים בעוטף ירושלים - משטרת ישראל, מג"ב, צה"ל, מאבטחים אזרחיים והשונות ביניהם (בתרבות הארגונית, באופן ההפעלה ובהכשרה) יוצרים קושי גדול ואתגר לפיקוד ולשליטה, דבר היוצר פערים מבצעיים בפעילות, כפי שעולה מהפקת לקחים בעקבות כמה אירועים בטחוניים חמורים. עוד נטען בדו"ח, כי לא מומשה החלטת הממשלה בוגע לגורם המנחה במעברי עוטף ירושלים בנושא הטיפול הבחוני בנוסע.
ההחלטה בזמנו קובעת, כי בנושא הטיפול בנוסע וכבודתו - השב"כ הוא החראי להנחיות המקצועיות של כלל המעברים, פרט למעברים שצה"ל אחראי להפעלתם. "בביקורת עלה, כי גם כעבור יותר משני עשורים, השב"כ ממשיך לא למלא אותה ואינו מנחה א המשטרה בהיבטי בידוק של הטיפול הבטחוני לנוסע. נוכח היעדר הנחיה של השב"כ, המשטרה קובעת לעצמה ובשים לב למכלול שיקולים, הנחיית בידוק ורמות בידוק לגבי מעברי ירושלים", נכתב בדו"ח - "להיעדר הנחיות השב"כ בנושא עלולות להיות השפעות על אפקטיביות הבדיקות הביטחוניות במעברים".
מהביקורת גם עולה, כי צמצום סד"כ גדוד ארז של חיל המשטרה הצבאית ביוני 2023, עוד לפני מלחמת חרבות ברזל, הביא לכך שהגדוד היה מסוגל לבצע כ-69% מהמשימו בלבד, כך ש-31% מהמשימות כלל לא בוצעו ונפגעה מהותית הפעילות המבצעית של הגדוד. "היעדר מסגרת קבועה מינימלית של מצבת לוחמי גדוד משטרה צבאית, אינו מאפשר עמידה קבועה בכל משימות הבידוק, דבר המוביל לעיתים לצמצום מסלולי הבידוק במעברים הרכובים. סגירת מסלולי בידוק יוצרת עומסים, פקקים וצווארי בקבוק במעברים אחרים, העלולים לחשוף אותם לפיגועים", מתריעים מחברי הדו"ח.
בדו"ח גם נקבע, כי תשתית המעברים רחל, קלנדיה והזיתים אינה מאפשרת בתקופת הרמדאן את הכנסת כלל המתפללים בטווח זמן של שש שעות. "ברמדאן 2023 נוצרו עומסים עד כדי סכנת חיים ובעת כניסת המתפללים במעברים נפצעו 280 אזרחים, כולל ילדים אשר נזקקו לטיפול רפואי", מתריעים מחברי הדו"ח - "מציאות זו מסכנת את חיי העוברים במעברים ועלולה להביא לפגיעה תדמיתית במדינת ישראל, כמו שכביכול אינה מאפשרת חופש פולחן בטוח בתחומה, וכן עלולה להביא לפגיעה בטחונית חמורה במיוחד בתקופת הרמדאן הרגישה".
בסיכום הדו"ח הנוקב, ממליץ מבקר המדינה, בין היתר, כי נוכח הנחיית ראש הממשלה משנת 2023 לבצע עבודת מטה בין משרדית, בין היתר, לבחינת איזרוח מעברי עוטף ירושלים, לפי וכנית רב שנתית, על המל"ל להשלים בהקדם את עודת המטה בה החל, לקבוע תוכנית המגובה בתקציב והכוללת לוחות זמנית ולהציגה בפני הממשלה, לשם קבלת החלטה בנושאעוד מומלץ, כי על המל"ל, משטרת ישראל, וצה"ל להגדיר מחדש בתיאום עם עיריית ירושלים את חלוקת האחריות והסמכות בין צה"ל ובין המשטרה במרחבים בירושלים ולקבוע מתווה פעולה ישים, אשר יאפשר למשטרה ולצה"ל לפעול בצורה המייטבית משני צידי המכשול ובשטח המוניציפאלי של ירושלים.
"עליהם גם לפעול למניעת מעבר אוכלוסייה פלסטינית מאיו"ש לשטח ירושלים, אשר נמצאים מחוץ למכשול", ממליץ עוד מבקר המדינה. "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה על העודה שתוכנית האזרוח של מעיר עוטף ירושלים שגיבש במל"ל ושכבר אושרה על ידי ראש הממשלה בשנת 2005 ואשר חשיבותה קיבלה תוקף מחודש בסיכום ראש הממשלה משנת 2014, לא הובאה במשך השנים לדיון בממשלה", קובע עוד אנגלמן.
בסיכום הדו"ח הנוקב הוא מתריע: "לליקויים ולפערים המפורטים בדו"ח זה לגבי אי קיום החלטות ממשלה בנוגע לעוטף ירושלים, יעש השפעות בטחוניות ניכרות, השפעות מדיניות ואף השפעות כלכליות. מהליקויים עולה מסקנה, כי נוכח הזמן הרב שעבר מהקמת המכשול בעוטף ירושלים ונוכח הפתחות שנותרו בו, המכשול אינו מספק את המענה הנדרש בנוגע למניעת כניסת שב"חים או מפגעים לישראל. האחרות לתיקון הליקויים מונחת בעיקר לפתחם של ראש הממשלה, שר הביטחון, השר לביטחון לאומי הרמטכ"ל, המפכ"ל, מפקד פיקוד מרכז, מפקד מחוז ירושלים ומפקד מג"ב - כל גורם ברמתו".
התרעות פיקוד העורף