החוקרים ציינו כי הפערים בפיקוח נבעו משילוב של מחסור בכוח אדם ושינויים חדים בסביבה המבצעית בישראל, אך הזהירו כי ליקויים אלה מגבירים את הסיכון שטכנולוגיות נשק אמריקניות רגישות יגיעו לידי גורמים עוינים באזור.
"ללא מנגנוני אחריות אפקטיביים, פריטי לחימה אלה עלולים להיתפס בידי אויבים", נכתב בדו"ח. "גורמים עוינים שיקבלו גישה למערכות נשק אמריקניות יוכלו ללמוד ממקור ראשון על טכנולוגיות רגישות, לצמצם את היתרון הטכנולוגי בשדה הקרב ולהגדיל את הסיכון לארצות הברית, לשותפותיה ולבעלות בריתה".
בין אוקטובר 2023 לאפריל 2024 הודו גורמים אמריקנים כי לא הצליחו לעקוב אחר 42 משלוחים שכללו יותר מארבעה מיליון פריטי תחמושת, זאת משום שחלק ניכר מהציוד כבר הוכנס לשימוש מבצעי במסגרת הלחימה המתמשכת. בדוח צוין כי CENTCOM התמודדה עם קשיים דומים גם במהלך מלחמת עיראק בשנים 2013–2017, אז תנאי השטח והאיום הביטחוני הגבוה הקשו על ביצוע בדיקות ופיקוח שוטפים.
מבקר הפנטגון המליץ כי CENTCOM יבצע בדיקה פיזית או מרחוק של משרד שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל בשנת התקציב 2026 - המלצה שהפיקוד האמריקני כבר הודיע כי יאמץ. פרסום הדו"ח מגיע על רקע הפסקת האש ברצועת עזה, שנכנסה לתוקף באמצע אוקטובר האחרון והובילה לשחרורם של 20 החטופים החיים האחרונים שנותרו ברצועה, בתמורה לכמעט 2,000 פלסטינים.
מאז מלחמת העולם השנייה העניקה ארצות הברית לישראל יותר מ-200 מיליארד דולר בסיוע צבאי וכלכלי - נתון שמחדד את חשיבות הפיקוח על השימוש באמצעי הלחימה ואת הרגישות הפוליטית והביטחונית סביב ממצאי הדו"ח.
התרעות פיקוד העורף