לדברי יוצר הסדרה ומנחה הפרק, סימון ויסלר, הבחירה של פינלנד במערכת ישראלית - ולא במערכת אירופית או אמריקאית - נתפסת כ"אימות בעולם האמיתי" ליכולות המערכת, הן מבצעית והן כלכלית. פינלנד, שהצטרפה לאחרונה לנאט"ו, בחרה ב"קלע דוד" כמרכיב מרכזי בהגנה האווירית הלאומית שלה בעסקה המוערכת במאות מיליוני אירו.
החלק השני של התחקיר מתמקד בהיבטים המבצעיים והכלכליים של המערכת. אם הופעת הבכורה המבצעית בשנת 2018 לוותה בתקלות, הרי שביוני 2025, לפי התחקיר, נרשם מפנה משמעותי: אישור רשמי לכך שהמערכת סייעה ביירוט טילים בליסטיים איראניים. בתחקיר נכתב כי זהו הרגע שבו "התיאוריה ההנדסית הפכה לעובדה מבצעית".
עם זאת, התחקיר מצביע גם על מגבלות ברורות. עלות מיירט בודד נאמדת בכמיליון דולר, מה שמציב אתגר של "בעיית רוויה" במקרה של מטחים רחבים. לדברי המרואיינים, השאלה הכלכלית אינה עלות המיירט מול הרקטה, אלא עלות היירוט לעומת הנזק הפוטנציאלי לתשתיות, מבנים ואוכלוסייה.
בהיבט הבינלאומי, התחקיר מציין כי חברת Raytheon האמריקאית מפתחת גרסה ייעודית לשוק העולמי בשם SkyCeptor, וכי תשומת הלב מופנית גם למערכות משלימות עתידיות. אחת מהן היא מערכת הלייזר הישראלית "קרן ברזל", שכניסתה לשירות מבצעי, לפי ההערכות, עשויה לשנות את משוואת העלות ליירוט.
התחקיר מסכם כי "קלע דוד" חדלה להיות מערכת אזורית בלבד, והפכה לחלק מתפיסת הגנה רחבה יותר, שבה מדינות נערכות כבר עתה לאיומים של העשור הבא. לדבריו של ויסלר, מדובר במערכת שנבנתה לישראל - אך הפכה, עם שינויי הגיאופוליטיקה, לפתרון בעל נוכחות עולמית.
התרעות פיקוד העורף