גיבורי הסיפור הזה נמצאים עכשיו בטיול הגדול בתאילנד. מנסים לאוורר את הראש, להנות מהבילויים שצעירים בגילם צרכים לחוות. אחרי יותר משנתיים של מלחמה רציפה לוחמי הפחת"ק של גדוד 52 יכולים סוף סוף לחייך, לבלות, ולא רק לנהל חיים בשגרת לחימה רציפה.
כשהם התגייסו לצה"ל הם לא האמינו כי הם יעשו היסטוריה בצה"ל ויהפכו ללוחמי פלוגת המסלול שהיתה פרק הזמן הארוך ביותר בלחימה רציפה בעזה במהלך כל מלחמת "חרבות ברזל". הם הוזעקו בבוקר 7 באוקטובר להילחם ולטהר את מושב יכיני בעוטף עזה. היו הכוח הפלוגתי הראשון שימו את הגבול בתמרון הקרקעי בצפון הרצועה. כאשר הדרג המדיני החליט לכבוש את רפיח הם היו הראשונים מובילים את הכוחות. הם ניצחנו כמעט בכל זירת לחימה בעזה, היו המובילים בהתקפה. כיבוש בית החולים שיפא בעיר עזה היה עבורם אירוע לחימה מיוחד, סוג של גולת כותרת.
"הפלוגה שלנו נפתחה בנובמבר 2022, הוסיפו אותנו להכשרה של גבעתי. עשינו הכשרה רגילה של חי"ר וכשעלינו לגדוד הודיעו לנו שאנחנו מסייעת שריון של גדוד 52. הוסמכנו על כל האמצעים שיש - רחפנים, מרגמות. עלינו לגדוד ותפסנו מוצב בקו בגוש עציון. אחרי כמה שבועות עלינו לאימון ברמת הגולן בצפון, ובסוף השבוע הראשון שיצאנו הביתה התרחש השבעה באוקטובר. מאז אנחנו הינו בלחימה רציפה בעזה עד השחרור.
סמ"ר נ' אומר: "זכינו לעשות את הדברים הכי משמעותיים שאפשר לעשות, עשינו את כל מה שיכולנו כדי שלהציל את האחים שלנו שישבו שם בכלובים של החלאות האלה וזכרנו את זה כל הזמן".
"היינו קבוצה קטנה של לוחמים והיינו אולי הכי משפיעים בלחימה"
אחרי מלחמת לבנון השניה החליטו בצה"ל להרים את פלוגות המסייעת שריון. הפלוגות הן פלוגות חי"ר אשר אמורות להעניק מעטפת לגדודי השריון בחשיפת מודיעין קרוב לכוחות, לתת מעטפת אש קרובה אל מול חוליות נ"ט. במשך מספר שנים הקים חיל השריון פלוגות מסייעת. עד שבשנת 2021 קיבל המטכ"ל בראשותו של רא"ל אביב כוכבי החלטה לפרק את פלוגות המסייעת, ובמקומן לסמן בגדודים של גולני וגבעתי פלוגות שבמהלך תמרון קרקעי יוקצו הפלוגות לטובת גדודי השריון. ההבנה היתה כי חטיבות החי"ר יודעות להכשיר ולאמן את פלוגות החי"ר באופן מיטבי יותר מההכשרה של שיזפון אשר מעניק הכשרה ללוחמים שבטנק.
לוחמי הפלוגה נשאלים עד כמה זה שונה להיות לוחמת סייעת של שריון לעומת חי"ר רגיל. "במלחמה קודם כל, כל המשמעות של פלוגת חי"ר לבד השתנה בגלל כל הצוות קרב גדודים. אז היינו הרבה בלחימה עם הרבה גדודים. אבל בגלל שהיינו בגדוד שריון אז היה לנו ראייה הרבה יותר מפותחת ויכולנו להביא את עצמנו לידי ביטוי.
מבחינת הפיילוט - שחיילים עושים הכשרה כמו חי"ר רגיל ואתה לוחם לכל דבר, וזה הרבה יותר טוב ומסייעות שריון אחרות. הם עברו הכשרות של חי"ר אצל שריון. אבל הבעיה העיקרית הייתה היא שהיינו פלוגה מחזורית. בפלוגה שלנו נובמבר 2022 היו לנו אולי 10 אחוז מתוך המסייעים הרגילים. אנחנו מהפלוגות הבודדות שבמשך שנתיים נלחמנו כפלוגה אחת מתחילת הלחימה עד הסוף כי לא היה מחליפים", אומר סמר נ'.
מי מחליף אתכם אחרי השחרור? הם נשאלים, והם משיבים כי אולי הם השתחררו אבל כנראה שבקרוב הם ישובו לסבב נוסף של מילואים בפלוגה: "אנחנו השתחררנו ועשינו ארבעה חודשי מילואים, הצטרפו אלינו חברה מהגדוד שנפלו מקורס מכי"ם ודברים כאלה. הם הצטרפו בערך 10 חיילים ועכשיו יש גם 7 מפקדים. הם ממש מיני פלוגה", מוסיף סמ"ר נ'.
לוחמי הפלוגה מספרים מעט על אופי הלחימה בעזה: "אני יכול להגיד לך שאנחנו התנהגנו כחי"ר רגיל, רצים מבית לבית, אבל עם המלחמה התפתחנו והבנו איך לפתח יכולות ואיך להשתמש ביכולות מיוחדות שלנו", מספר סמ"ר י', אשר מוסיף כיצד בנו את צורת ההפעלה של הפלוגה: "אנחנו היינו עושים חשיפה ורחפנים. כל המבצעים של חטיבה 401 משנכנסו לעזה עד שיצאו היינו אחד הכוחות הכי משפיעים. היינו קבוצה קטנה של לוחמים והיינו אולי הכי משפיעים בלחימה".
"השתחררנו באוגוסט וישר נכנסנו למילואים, עד נובמבר השנה"
הקרב שזוכר להם במיוחד הוא כנראה כיבוש בית החולים שיפא. "היינו בהרבה בתי חולים ברצועה והרבה מבצעים מאוד משמעותיים. אני זוכר את בית חולים שיפא שעצרנו שם בערך 300 מחבלים, שהביאו לנו הרבה מאוד מידע שעזר לאחר מכן. החטיבה היא זאת שסגרה על הבית חולים וככה הצלחנו לעצור את המחבלים שהיו בתוך בית החולים", אומר סמ"ר י', וחברו מוסיף: "אנחנו היינו עם רחפני זיהוי כדי לראות אם יש תנועה של מחבלים כדי לסרוק, והיינו עושים חשיפה של השטח, וככה שמרנו על הכוחות חי"ר ושריון שהיו בשטח. השתמשנו ברחפנים מאוד יקרים. חלקם גיסנו מתרומות, חלקם צה"ל רכש עבורנו".
במשך יותר משנתיים הם היו ברצועה מקרה אחד לאחר. "השתחררנו באוגוסט וישר נכנסנו למילואים, עד נובמבר השנה", אומר סמ"ר נ'. הרוב של לוחמי הפלוגה כבר כמה שבועות בתאילנד. אלה שנותרו בארץ עובדים כדי לחסוך כמה שקלים כדי להצטרף לחברים במזרח.
בראיה לאחור הם מספרים כי שילוב שלהם בתוך גדוד השריון במהלך המלחמה היה מהלך מנצח. "בסופו של דבר הם פלוגות השריון הולכים כל הזמן לחטיבות השונות, ואנחנו היינו הפלוגה של החי"ר שהגיעה לשריון לגדוד 52. כפלוגה הינו הכי הרבה עם הגדוד, היינו נשארים בגדוד וקיבלו אותנו הכי בטוב", אומר סמ"ר י'.
גם אחרי יותר משנתיים של מלחמה שהפכו מילדים שסיימו תיכון והכשרה של שמונה חודשים ונמצאו עצמם נלחמים כדי להציל מדינה, הם לוקחים איתם בזיכרון אחד מיוחד שמספר את הסיפור שלהם: "אחרי שידידיה נהרג, היינו מפוזרים בשטח כל המלחמה מחלקות לבד. ואז שבת אחת באחד המגננים נפגשנו כל המחלקות יחד, עשינו קבלת שבת ושרנו את השיר הפלוגתי שלנו ביחד אחרי שכל הפלוגה לא היתה ביחד הרבה זמן, וזה היה אחד הרגעים הכי משמעותיים שלנו", אומר סמ"ר נ'.
התרעות פיקוד העורף