יום שני האחרון, על הכביש שמוביל ללשכת הגיוס, התנגשו שתי תפיסות עולם בציבור החרדי: צעירים במדי צה"ל, מלווים בהורים גאים, ומולם מוחים הקוראים לא להתגייס, מגדפים וחוסמים כבישים, בשם אותה אמונה עצמה.
ימי הגיוס המרכזיים של מחזור דצמבר־ינואר כללו את המספרים הגדולים ביותר שנרשמו עד כה במסלולים הייעודיים לציבור החרדי: 537 צעירים התגייסו, 230 מהם ללוחמה ו־307 לתפקידי תמיכה מבצעית. מול ההתנגדות העזה לגיוס במגזר החרדי מתגבשת גם מציאות אחרת, ובתוכה פועלות כמה ישיבות חרדיות שמובילות את תלמידיהן להתגייס לצה"ל.
קרויזר הוא מהרבנים הראשונים שקראו לגיוס חרדים אחרי 7 באוקטובר. “הדרך של ישיבות הסדר חרדיות, שבהן משלבים לימוד תורה משמעותי והכנה לקראת גיוס, היא דרך המלך לפתרון סוגיית גיוס החרדים", הוא אומר. "גיוס בחורי ישיבות דורש הכנה מנטלית וחינוך לחיבור, לסולידריות ולאחריות משותפת על החיים בארץ.כל תלמידי הישיבה מתגייסים לשירות משמעותי בסיום שלוש שנים בישיבה, המשלבת לימודי קודש ולימודים אקדמיים. רובם מתגייסים ליחידות טכנולוגיות ומודיעיניות ובזמן האחרון גם ליחידות קרביות מובחרות. חלקם הגדול של בוגרי הישיבה ממשיך לקצונה ומשתלב בתעשיית העילית במדינת ישראל. אני מאמין שבחור רציני שלומד תורה באמת צריך להתגייס ולקחת חלק במשא העם. אנחנו מרגישים דווקא בתקופה זו חיזוק גדול כשמשפחות איכותיות רבות בוחרות לשלוח את בניהן לישיבה המכשירה את החניך לחיי המעשה. בחורי ישיבה בעלי כישרונות מצוינים, 'עילויים', בוחרים בלימוד תורה רציני וגם בגיוס לצבא. בניגוד למגמות שנראות בתקשורת, של הקצנה, יש מגמות של חרדים רבים שמבינים שהגיע הזמן לעשות מעשה ולפעול באופן מוסרי".
הרב רייס עצמו גויס בצעירותו בניגוד לרצונו, לאחר שנפקד מהשירות. "צה"ל בכלל לא היה בתוכנית, הייתי משתמט", הוא מודה. "נסעתי לחו"ל, חזרתי, עצרו אותי, ומשם התחיל החיבור שלי לסיפור הזה של ישראליות, צה"ל, גיוס. עשיתי שירות צבאי, התחלתי ברבנות הצבאית, אחרי זה הייתי אחראי על תחום החרדים בחיל התקשוב. כשהשתחררתי הבנתי שנדרש מערך שיגשר על הפערים בין הצבא למגזר החרדי, והקמתי את הישיבות".
ביום שני האחרון ליווה הרב ד"ר בניהו טבילה, מנהל חינוכי בישיבת ההסדר החרדית "משמר התורה" בירושלים, את תלמידיו ללשכת הגיוס. קבוצת חרדים שהגיעה למקום כדי למחות קראה לעברו "רוצח". "זה היה בוקר משמח ומאתגר", אומר הרב טבילה. "משמח כי חמישה תלמידים נוספים של 'משמר התורה' התגייסו לשירות קרבי בחטיבת החשמונאים והצטרפו לחבריהם למחזור שכבר גויסו. מאתגר כי בחוץ עמדו פרחחים בכובעים של בחורי ישיבה ואברכים והם צווחו והשתוללו. ההשוואה בין הרצינות, האחריות והנעימות של התלמידים המתגייסים להפקרות האקסטטית של הבטלנים הללו הייתה מעציבה. חלקם מוכשרים. הם היו יכולים לעשות משהו מועיל. מה שכן, ברור לי שזו לא התמונה שצריך לאפשר למישהו לצרוב בליבו של המתגייס החרדי ביומו הראשון בשירות. בגיוס הבא עלינו, בני תורה חרדים הרואים ערך בשירות, להתארגן ולעמוד בחוץ עם שלטים בנוסח 'חזק ואמץ, אל תערוץ ואל תחת'. די לנרפות ולציפייה שדברים יסתדרו מאליהם".
לשיטתו של הרב טבילה יש כמה פתרונות לסוגיית גיוס החרדים: "אני חושב שצריכים לעודד גיוס של בחורי ישיבה חרדים שרואים בזה ערך, או של בחורים שלא לומדים מספיק טוב. אני לא חושב שצריכים לגייס את כולם, בטח שלא בחורים שלא מעוניינים, אבל מי שמעוניין צריך להתגייס. מצד שני, צריך לראות ולוודא שהצבא באמת יודע לתת את המעטפת של אורח החיים החרדי. בעבר חלק מהניסיונות של גיוס חרדים לא עבדו מספיק טוב. הרב דוד לייבל, ראש הישיבה שלי, עובד על הצעות לתנאים נאותים לקיום אורח חיים חרדי בצבא, דברים שצריך לעגן בפקודות מטכ"ל. בישיבה שלנו רוב התלמידים מוכוונים לשירות קרבי כי אנו רואים בכך ערך חשוב. לימוד תורה הוא תשתית החיים שלנו, ועם זאת, בתורה יש מצוות שצריך לקיים, בהן 'לא תעמוד על דם רעך'. אנחנו רואים מילואימניקים שקורסים תחת הנטל, משפחות שמתפרקות בגלל סבבי גיוס, ואי אפשר לעמוד מנגד. חייבים לקום, לעשות מעשה ולהשתתף במערך המלחמתי".
התרעות פיקוד העורף