"מצבו הכלכלי של חמאס טוב מאי פעם. יכולותיו לגבות דמי חסות (נקרא בז’רגון העזתי ‘דמי תיאום’ או אף ‘ביטוח’ שמשולם כמעט על כל משאית שנכנסת) הם כ־20% בערך משווי כל משאית הנכנסת לעזה. אין זה משנה אם זה ארגון או״ם או סוחרים פרטיים שמאושרים בידי מתפ״ש – כל המערכת העזתית יודעת מי בעל הבית ומשתפת עימו פעולה".
בהמשך מותח עופר ביקורת חריפה על חזרת צה״ל, לדבריו, למדיניות שנכשלה כבר בעבר: "בצה״ל חוזרים בטעות לפתרון הישן של מתפ״ש. פתרון שנכשל כבר ב־2007/8 ומאז עד ל־2023 וגם ב־2025 הוביל לקמפיין הרעב המוצלח של חמאס: ‘בצה״ל המליצו בישיבות סגורות לצמצם את מספר משאיות הסיוע לעזה כדי להקטין את ההכנסות הכספיות לחמאס’".
לדבריו, מדובר בניסיון מחודש לנהל את הרצועה באמצעות שליטה חיצונית בזרימת הסיוע: "השיטה הזו של צה״ל ומתפ״ש חוזרת לניסיונות השליטה מבחוץ. להחזיק את היד על השיבר. לפתוח כאשר העזתים ‘מתנהגים יפה’ ולסגור את השיבר כאמצעי לחץ".
בסיום דבריו מציב עופר קביעה חדה באשר למציאות השלטונית והאחריות הישראלית: "צה״ל מסרב להבין שהוא לקח על עצמו את האחריות לשני מיליון עזתים. ואין זה משנה איזה ארגוני או״ם, או ממשלת טכנוקרטים תוכנס לעזה. צה״ל רוצה לדעת מי ישלוט בעזה במקום חמאס ומסרב להבין את העובדות: חמאס שולט, חמאס מרוויח אבל צה״ל אחראי".