לדבריהם, הארגון ממנה אחראים חדשים בעמדות רגישות במערך הצבאי והביטחוני, ללא כל פרסום פנימי או חיצוני, תוך החלת מדיניות מחמירה האוסרת הפצת תמונות, שימוש בטלפונים חכמים, הופעה באירועים פומביים ואף מגע ישיר עם שכבות רחבות של פעילים.
הצעד, לפי ההערכות, הוא אחד הלקחים המרכזיים ממלחמת העבר, שחשפה את עומק החדירה הישראלית למבנה ההנהגה ואת היכולת לאתר ולפגוע בדמויות מוכרות שסומנו מראש. במסגרת זו בוצעו גם שינויים ביחידות האבטחה, הקישור והתיאום, כחלק ממגמה רחבה יותר שנועדה לפרק את הדימוי של הנהגה היררכית ברורה ולהחליפה במבנה מבוזר וקשה יותר לאיתור.
מקורות העוקבים אחר פעילות הארגון מציינים כי לא מדובר רק בסבב מינויים, אלא גם בחלוקה מחדש של סמכויות, כך שהכוח אינו מרוכז עוד בידי אדם אחד, וצומצמו תפקידים הדורשים מגע פוליטי או ביטחוני גלוי. השינוי הבולט, לדבריהם, הוא מעבר ממודל של "מפקד מוכר" למודל של "אחראי תפקודי" — אדם שמנהל תחום מצומצם, ללא נוכחות תקשורתית או עבר ביטחוני שניתן להתחקות אחריו.
עוד נטען כי חלק מהמפקדים החדשים לא נטלו חלק במלחמה בסוריה ואין להם דפוסי תנועה או פעילות מוכרים, מה שמקטין את הסיכוי שיזוהו ויותקפו במקרה של עימות רחב. במישור הצבאי חזר הארגון לדפוסי פעולה המזכירים את התקופה שלפני 2011, אז המבנה היה סגור יותר ופחות חשוף: העבודה בשטח חולקה לאזורים מצומצמים, צומצם הקשר האופקי בין יחידות, ונאסר מעבר מפקדים בין גזרות אלא במקרים חריגים ובאבטחה מורכבת.
בנוסף, הותאם מחדש "סולם הפיקוד" הפנימי, כך שהגישה להנהגה המבצעית הבכירה נעשית דרך יותר דרגי ביניים, במטרה לצמצם את הפגיעה במקרה של חדירה מודיעינית או חיסול ממוקד. לפי המקורות, שיטה זו אינה מונעת חיסולים, אך מגבילה את השפעתן ומונעת קריסה של המערך הלוחם בעקבות אובדן של מפקד אחד או יותר.
לפי הערכות ביטחוניות, חיזבאללה מניח שישראל מעדכנת באופן שוטף את "בנק המטרות" שלה, וכי כל מלחמה עתידית תיפתח בניסיון לשתק את ההנהגה ולא בעימות ישיר עם לוחמים. לכן מתמקדים המאמצים בשלילת שלושת מרכיבי היסוד של חיסול ממוקד: שם, תמונה וכתובת.
מקורות מוסיפים כי הארגון ממעיט בהפגנת מוכנות צבאית פומבית ומעדיף לשמר יכולת לחימה תת־קרקעית, בין היתר באמצעות פיזור מחדש של מחסנים, שינוי רשתות קשר ועיצוב מחודש של שרשרת הפיקוד והשליטה.
התרעות פיקוד העורף