חמאס ולא רק הוא, ראו בהססנות הישראלית כחולשה. האירוע אתמול בביירות זאת המהדורה המעודכנת של ינואר 2026 של האוהל בהר דב מקיץ 2023. בצה"ל מבהירים כי אין מקום להססנות: ישראל חייבת להגיב באופן חד, חזק וממוקד, במטרה לשנות את המציאות בגבול הצפוני.
אבל המצב שנוצר בשנה ושלושה חודשים האחרונים הוא בעייתי. ישראל נגררה לסוג של מלחמת התשה שבה היא צריכה לרכז כוחות, פעילות איסוף והתקפה, ולפעול באופן כזה שפוטר את הצבא של לבנון מלעשות את מה שהוא מחוייב: לממש את הריבונות הלבנונית בשטח.
ישראל אחרי 7 באוקטובר לא יכולה להרשות לעצמה שבגבול הצפוני ישוב ויתפתח כוח צבאי שעשוי בעוד תקופה לאתגר את צה"ל, ועשוי לאיים על ישובי הצפון והעורף הישראלי. עוד עניין והוא שישראל לא יכולה להרשות שלאיראן יהיה מוצב קדמי קילומטר ממטולה או חמש מאות מטרים ממנרה או משלומי.
לכן ישראל לא יכולה לעבור לסדר היום על ההודעה של ממשלת לבנון "שעשתה בכאילו" את פירוק חיזבאללה. ההחלטה היא אך ורק בידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
בישראל בונים כאמור על מהלך מהיר אבל מי שיקבע בסוף את משך המבצע הוא הצד השני. כלומר, בצה"ל אומרים שהשאלה איך הוא יתנהג ועד כמה הוא ינסה לאתגר את העורף הישראלי.
התוכניות שבנו בצה"ל הן כאלה שמצד אחד חיל האוויר, אמ"ן ופיקוד הצפון יפעלו להחליש באופן ניכר את חיזבאללה. מה שיאפשר לצבא לבנון לשוב ולפעול בשטח להשלים את המשימות שלקח על עצמו בהסכם הפסקת האש בתום מלחמת חיצי הצפון.