שנה אחרי הלילה הקר והמורכב מבצעית, חוזרים שניים מהמפקדים שהשתתפו במבצע לרגעים הדרמטיים ולהחלטות שהתקבלו בשטח. הסיפור של חילוץ סמ"ר אורון שאול חושף את הנחישות והרעות של לוחמי צה"ל, שמוכנים לסכן את עצמם ולקחת סיכונים מבצעים מורכבים גם עשור אחרי הקרב בשג'אעייה - כדי להחזיר את חברם הביתה לקבר ישראל.
סרן א', מפקד פלוגת הטנקים שהשתתפה במבצע, סיפר: "אני במבצע הייתי מ"פ של פלוגה ג' בגדוד 53 בחטיבה. לאחר לחימה בג'באליה של הריסת תשתיות ומבנים, כמה ימים לפני הלילה הדרמטי של 18 בינואר, היה ברור שהולכים להפסקת אש, שאנחנו הולכים לצאת החוצה ולתפוס קו הגנה. נערכתי להעביר את הפלוגה גזרה. זה מבצע מורכב לפנות את מרחב הלחימה ולהתמקם בקווי הגנה חדשים. אתה צריך להשמיד לא מעט מבנים שבהם השתמשנו בימי הלחימה, ובמקביל להגיע לקו ההגנה החדש ולהתמקם ולאבטח אותו לפני הבוקר".
הוא הוסיף: "אני זוכר שבתחילת הערב המג"ד שהייתי תחתיו תפס את מפקדי הפלוגות ואמר לנו שיש עוד מבצע אחד, ושאנחנו צריכים לבצע אותו לפני שיוצאים. מייד הובן לנו שמדובר במבצע שקשור לחטופים. האמת שבגלל לוח הזמנים שנותר עד כניסת הפסקת האש לתוקף לפנות בוקר הנחנו שיבטלו ברגע האחרון. חשבתי שמדובר במבצע מורכב, ואם משהו ישתבש זה עשוי להוביל לתוצאת קשות שישפיעו על הפסקת האש. אבל למרבה ההפתעה המבצע יצא לדרך".
אפילו שמרבית הלוחמים לא ידעו לפרטי פרטים את מי הם מחלצים במהלך הלחימה, המפקדים היו בסוד העניינים כמה ימים קודם לכן, והכינו את תוכנית המבצע. סא"ל נ', שגם היום מתרגש מהעובדה שהשתתף במבצע, סיפר: "אני ידעתי ארבעה ימים לפני אבל עד הרגע האחרון לא ידענו אם המבצע יצא לפועל, ולכן הוחלט על המידור. באותו הלילה כשהמח"ט כינס אותנו הבנו שזה קורה, ויעדכנו את מפקדי הכוחות שפעלו. החיילים גילו בבוקר מי החטוף שעזרנו לחלץ - כשפורסם בתקשורת. גם במהלך המבצע היה חשוב לשמור על המידור כי רצינו לוודא שיש זיהוי מלא של החלל, ורק לאחר כשעה, כשהמבצע הסתיים, קיבלנו את האישור כי החזרנו את אורון שאול הביתה".
סא"ל נ' הוסיף: "מבחינתי זאת סגירת מעגל מטורפת, היינו החטיבה שהביאה את אורון. אני הייתי עם החטיבה גם בתוך האירוע של החטיפה, עשר שנים קודם לכן. אני זוכר את הלילה של החטיפה אבל גם את הלילה של החילוץ. במשך יומיים אחרי החילוץ פשוט ריחפתי מרוב התרגשות שהצלחנו להביא את אורון שאול הביתה לקבר ישראל. כל הזמן ניסיתי לתפוס את הרגע ולהבין במה אנחנו לוקחים חלק".