"לאורך שלטונו של אסד לא נהנה השלטון ההאשמי בירדן מנחת ושלווה", אמר יצחק. "אסד ניסה לערער את היציבות בירדן, במיוחד לאחר פרוץ 'האביב הערבי', ואף עודד הברחת נשק וסמים לתוך הממלכה מתוך כוונה שארגוני טרור וכנופיות פשע ינצלו זאת לערעור המשטר. אולם, עם הסתלקותו של אסד מסוריה בדצמבר 2024 נראה שנפתח עידן חדש ביחסים בין סוריה לירדן".
לדבריו, "שני המנהיגים רואים עין בעין את היציבות הפוליטית והביטחונית באזור כאינטרס עליון שלהם ודואגים לשמור על ערוץ הידברות ישיר ביניהם. ירדן לקחה את היוזמה לניהול מפגשים עם נציגי סוריה, עיראק וטורקיה לדיאלוג אסטרטגי אזורי כדי להבטיח את יציבות המשטר של אל-ג'ולאני. ביקורים של שרים סורים בירדן ושל מקביליהם הירדנים מתקיימים באופן סדיר ושיתוף פעולה מתקיים גם הוא כדבר שבשגרה בין מדינות ידידותיות. ירדן נרמלה את יחסיה עם סוריה, המעברים בין המדינות נפתחו ושיתוף הפעולה הכלכלי-מסחרי, מעבר לשיתוף הפעולה הפוליטי, גבר. לאחרונה אף נודע שנחתם הסכם בין המדינות לאספקת גז ירדני לסוריה".
את שינוי התפיסה של ירדן והרצון להבטיח את יציבות המשטר של אל-ג’ולאני ניתן לראות במספר דברים לדברי יצחק. "ראשית, פעילות ירדן למיגור הטרור של דאעש בסוריה, לעתים בהשתתפות ארצות הברית ולעתים באופן עצמאי, זאת כדי לייצב את השלטון של אל-ג’ולאני ולהבטיח את ביטחונו. שנית, תמיכת ירדן בפירוק המיליציות החמושות והתפרקות הדרוזים והכורדים מנשקם, זאת כדי להבטיח לשמור על ריבונותה ושלמותה של סוריה כפי שאל-ג’ולאני תבע".
"שלישית, מספר הפליטים הסורים בירדן שחוזר למדינה הולך וגדל מיום ליום. עד כה מאז סיום שלטון אסד חזרו לסוריה למעלה מ-180 אלף פליטים סורים מירדן מתוך כ-450,000 פליטים סורים הרשומים באופן רשמי ושעודם נמצאים בירדן. רביעית, חיזוק שיתוף הפעולה בסיכול הברחות נשק בעידוד ותמיכה של גורמי אופוזיציה וטרור וסיכול בהברחות סמים (קפטגון) לתוך ירדן".
החוקר הוסיף כי "התיאום בין המדינות שהתחזק מאז עלה אל-ג’ולאני לשלטון בסוריה הוא מבורך מבחינת ירדן. התהוות בריתות וחיזוק שיתוף הפעולה האזורי הוא מרכיב חשוב לא רק ביציבותה של ירדן, אלא גם בחיזוק הביטחון הלאומי שלה".