נתניהו זוכר היטב איך הנשיא האמריקני קיפל אותו בסוף מלחמת "עם כלביא" דקתיים לפני שמטוסי הקרב של חיל האוויר הטילו חימושים על טהרן. הם נדרשו להסתובב ולחסור עם החימושים הכבדים הביתה.
הסיפור של שלב ב' כבר חתום ונעול. אגב הוא תופס גם לגבי חמאס. ההצהרות של הנשיא האמריקני מאוד ברורות לגבי פירוק הנשק של חמאס. לשם כך יש לחמאס בין ארבעים למאה ימים תלוי לפי ההצהרות של רוח ההסכם של מועצת השלום שמדברת על ארבעים ימים להתפרקות הנשק של חמאס או להצהרה של ויטקוף שמדבר על מאה ימים.
כך או כך, צריך להיות נכונים מול המציאות הביטחונית. לפתיחת מעבר רפיח אין באמת משמעות שתשנה את תמונת הביטחון בעזה. זהו מהלך סמלי, מהלך להורדת לחץ דווקא מול השלטון במצרים, שזקוק לענייני הפנים שלו למחווה הזאת.
ישראל מחזיקה בקו הגנה טוב בעזה. המיקום של הכוחות הוא כזה שצה"ל יכול לאורך זמן לפעול באותה צורה ולשמור על האינטרסים הבטחוניים הישראלים. עכשיו הכדור בידי האמריקאים - כיצד הם יעמדו במשימה של פירוק חמאס מנשקו.
זה התנאי המרכזי להמשך תהליך השיקום של שלב ב', ועל זה בדיוק בונים בישראל. ההערכה כי יהיה קושי להגיע למצב שבו חמאס יתנדב להתפרק מנשקו ולנטוש את מוקדי השליטה והכוח בעזה. כאן יהיה צורך בהפעלת כח צבאי. השאלה היא מי יעשה זאת כוחות השלום שהאמריקאים מארגנים או שצה"ל ידרש שוב לפעול בעזה באזור אמצע האביב תחילת הקיץ.
התרעות פיקוד העורף