"אני באה מעולמות הגישור ואני מבינה את הכאב שלו ואת הקושי שלו עם הממשלה, אבל הוא לא מבין את הצד שלנו. אם תקום ועדת חקירה ממלכתית של שופטים - אני לא אקבל אותה. אני לא אקבל אותה כי אני חשדנית במערכת המשפט", ציינה, "אני רואה מה קורה היום, אני רואה את הפצ"רית ואת ההתנהלות בבתי הדין. אני לא נותנת אמון במערכת הזו. ולכן, כל חקירה שתתנהל רק דרכם לא תהיה מקובלת עליי. מי שמעוניין בוועדת חקירה לאומית מחפש את חקר האמת והממצאים. מי שמתעקש על ועדת חקירה ממלכתית, מחפש רק את ההמלצות והפוליטיקה".
"כשהתחילו הדיבורים על השלב השני, אז התחלנו לדבר עם מקבלי ההחלטות ומה שאמרו לנו שהשלב השני מדבר על פירוק חמאס מנשקו, אני יכולה לחיות עם הנקודה הזאת, הבעיה היא שמתחילים תהליך כשעוד לא החזירו את רן. חמאס משחק על זה, ואנחנו לא רוצים לעבור לשום שלב אחר עד שנבין שחמאס עושה הכול להחזיר אותו", סיכמה גואילי.
"לא חושבת שמישהו שכח את רני"
לדבריה, המסרים המועברים למשפחות החטופים מעוררים דאגה עמוקה. "הם מאמינים לחמאס שהם לא יודעים איפה הוא. זה הרושם שאנחנו קיבלנו", אמרה. "מה שלנו הובהר שהשלב השני שטראמפ דיבר עליו - זה פירוק חמאס מנשקו, ועכשיו זה מעבר רפיח, שמבחינתנו זה סוג של מתנה שאנחנו אמורים לתת לארגון מפלצתי".
"המרוץ של האמריקאים לעבור לשלב השני מעליב או בעייתי. זה אומר שאפשר לנרמל, אפשר לעשות עסקאות ולא להשלים אותן עד הסוף". בהמשך השיחה ביטאה גואילי את המתח שבין תקווה לחשש. "אני אופטימית, אני פשוט מפחדת עכשיו. אני רוצה שימצו את כל מה שרק אפשר. כשיגידו לנו ‘עשינו את כל מה שרק אפשר', אולי אגיב אחרת. אבל כשאומרים לי שעוד לא עשינו הכול וחמאס עוד לא עשה הכול - בואו נחכה עם זה. לאן ממהרים?".
גואילי ניסתה להסביר לעצמה את הדחיפות שמפגין הממשל האמריקאי. "כנראה שיש אינטרסים אחרים, אולי הם כספיים, אולי דיפלומטיים, אולי יעשו הסכם: איראן תמורת רפיח. אין לי מושג מה הולך שם. אני יכולה רק להעריך שיש דברים נוספים מעבר לרני", אמרה, והדגישה: "היום צריך לשים על סדר היום את החשיבות של החזרתו של רני הביתה".
התרעות פיקוד העורף