תרחיש ראשון: החלפת שלטון מבוקרת
"בתרחיש כזה תהיה נטייה להפחית את העימות עם המערב, בלימת השלוחים פרוקסי כמו חיזבאללה, חות’ים וכו’, ואפשרות של פתיחת ערוץ שקט מול ארצות הברית ואולי ישראל, לא שלום מיידי. זה התרחיש שארצות הברית הייתה מעוניינת בו, אבל לא בהכרח שולטת בו, ובאופן כללי סבירות התממשותו בינונית".
תרחיש שני: מלחמה פנימית מסוכנת
תרחיש שלישי: מאייתוללות לגנרלים
"'צבא ההצלה', או הצבא מציל את המדינה. משמרות המהפכה מתפצלים או קורסים, הצבא הסדיר ארטש משתלט, מוכרז מצב חירום. זה יהיה שלטון צבאי זמני שיתאפיין בשמירת הסדר משום ש‘סדר עדיף על חירות’, וייתכן דיכוי הפגנות 'למען יציבות'".
"יש לזכור שהצבא האיראני פחות אידיאולוגי מהמשטר הדתי אבל גם לא דמוקרטי בהכרח. מה שעשוי לקרות הוא שקט פנימי יחסי שילווה בקיפאון פוליטי ואפשרות לפתיחה הדרגתית של הכלכלה האיראנית. הסבירות לתרחיש כזה היא בינונית־גבוהה".
תרחיש רביעי: איש הישר בעיניו יעשה
"או אז הגבולות מאבדים משמעות ואיראן תיקלע למלחמת אזרחים פנימית, כניסת שחקנים זרים, שלטון מקומי חמוש, ובמובן הגלובלי זעזוע בשוקי הנפט, סיכון חמור לאי־הפצת נשק, מעורבות רוסית־סינית־טורקית. סבירות תרחיש זה נמוכה־בינונית, אבל אם זה יתממש זה יהיה רע מאוד".
תרחיש חמישי: להחזיר עטרה ליושנה
תרחיש שישי: עוד מאותו הדבר
"'שלטון האייאתולות שתיים נקודה אפס'. בתרחיש כזה המשטר הדתי נופל אבל האידיאולוגיה שורדת. קם שלטון דתי רך יותר ופחות אנטי־מערבי, משמע חל שינוי קוסמטי ולא שינוי יסודי ומהותי. בתרחיש כזה נראה ויתורים כלכליים, דיכוי פוליטי מתוחכם, ניסיון לשרוד ולא לשוט אזורית. סבירותו של תרחיש זה נמוכה־בינונית".
"מהו התרחיש בעל הסיכויים הגדולים ביותר להתממש? זה לא יהיה תרחיש אחד אלא שילוב דינמי של שניים עד שלושה תרחישים שמשתנים תוך חודשים מספר. לדוגמה: מתחיל כאוס, יש מעבר לשלטון צבאי ואז ניסיון להפכו לשלטון אזרחי".
התרעות פיקוד העורף