"בסופו של דבר, אני לוחם. התגייסתי ל-669, ומשם עברתי לגבעתי. הייתי מפקד פלוגה, נפצעתי, קיבלתי צל"ש.. הסיפורים הרגילים של לוחמים שעוברים מסלול בעזה, ביהודה ושומרון ובלבנון. יצאתי ללימודים אקדמיים ובכלל תכננתי להשתחרר, אבל אז יואב גלנט ביקש ממני להקים יחידה מיוחדת. בהתחלה הוא רצה לקרוא לה 'סיירת יואב', אבל בסוף הוא הלך לרמטכ"ל עם הרעיון להקים יחידה שתתמחה בקומנדו מדברי, הסוואה ולוחמה בטרור בסיני.
"הצבא אשם ב-7 באוקטובר נקודה"
"הכל מתחיל בסמנטיקה, והסמנטיקה היא דבר חשוב מאוד. אני אתן לך דוגמה מהרמטכ"לים האחרונים שחזיתי בהם כמפקד. היה רמטכ"ל שביקר אותי ביחידה ועמד מול הלוחמים שלי. הוא אמר להם: 'אני רוצה לארוז לכם את זה'. פתאום קלטתי שבשנה שאחרי, כל הצבא התחיל 'לארוז' דברים. מגיעים לישיבה ואומרים 'בוא אני אארוז לך את האירוע הזה'. אמרתי להם תפסיקו לארוז, מה זה לארוז? אחר כך התחלף המטכ"ל והתחילו להשתמש במילה 'לרתום'. 'אל תנהיג אותו, תרתום אותו', 'למה הוא לא רתום?'. הצבא הפסיק להיות מנהיג והפך להיות עגלות וסוסים - אנחנו רק רותמים אנשים. גדי איזנקוט, שאני מאוד מעריך כאיש אופרציה וניהול, דיבר במושגים של 'זה לא ערכי בעיניי'. מה זה לא ערכי? יש רוח צה"ל.
"הפחד שלי הוא שחבר'ה עם 'מזל' הולכים להוביל את צה"ל בשנים הקרובות, ולאו דווקא החבר'ה הכי מוכשרים. אני אתן לך דוגמה על שלומי בינדר, שהיה מפקד שלי ואני מאוד מעריך אותו. שלומי הוא הכי לא תמים שיש, הוא חדור מטרה וחשדן. אבל בתוך המלחמה הזו, נדמה שהשיח הפך להיות רק סביב 'רח"ט מבצעים' ודרגות בכירות, ואלוף פיקוד הדרום או דמויות לוחמות אחרות פתאום נעלמות בתוך שיח המטה-כללי.
"אני רוצה להגיע למצב שבו מה ששלך – נשאר שלך"
"המטרה שלנו היא לאפשר לארגונים לצאת לענן בצורה בטוחה באמת. היום, אם אתה רץ בענן של מיקרוסופט או אמזון, וה-NSA מגיע אליהם עם צו, הם מחויבים על פי חוק לתת להם את המפתח להצפנה שלך. אנחנו הקמנו חברה שחורטת על דגלה: תצא לענן, אבל בצורה שאפילו לספק הענן אין גישה לדאטה שלך. אני אתן לך דוגמה – יש דאטה במנוחה (At Rest) ודאטה במעבר (In Transit). כולם יודעים להצפין שם. אבל מה עם דאטה בשימוש (In Use)? כשהמעבד (CPU) מעבד את הנתונים שלך, הוא חייב לפתוח את ההצפנה. שם נמצאת החולשה. הפטנט שלנו מאפשר לנתונים להישאר מוצפנים גם בזמן הריצה בתוך המעבד. זה נקרא TEE (Trust Execution Environment).
איך זה מסתדר עם יעילות? ארגונים מפחדים שזה יאט אותם או שיהיה קשה ליישום. אנחנו הצלחנו לפצח את זה כך שזה יעבוד בצורה 'נייטיב' (Native). למשל, להריץ שירות כמו 'ספלאנק' (Splunk) או מסדי נתונים בצורה מנוהלת בענן, אבל על גבי התשתית המאובטחת שלנו".
"בדיוק. אני נותן לך את כל הסטאק – מהסטורג', דרך מסדי הנתונים ועד משאבי ה-AI – בצורה מוצפנת לחלוטין. אנחנו אפילו מצפינים את ה'פרומפטים' (Prompts) של ה-AI, כי הקונטקסט של השאילתה הוא לעיתים המידע הכי רגיש. החזון שלי הוא להיות ה-"Classified Cloud". אני רוצה להגיע למצב שבו מה ששלך – נשאר שלך. אתה לא צריך לסמוך עליי, לא על ספק הענן ולא על אף אחד אחר. אנחנו מוכיחים את זה מתמטית וקריפטוגרפית.
מבחינתי, העננים הגדולים הם רק התשתית, הברזלים. אנחנו השכבה שמוודאת שאף אחד לא יכול לגעת במידע שלך, גם לא בטעות וגם לא בצו בית משפט. אנחנו נערכים מול התוקפים הכי חזקים בעולם, ברמה של מדינות (Nation State Attackers). אם מחר סין מנסה לשים יד על הדאטה שרץ אצלנו – שיהיה להם בהצלחה, הם לא ימצאו כלום חוץ ממידע מוצפן".