לפי חורב, ישראל לא קבעה את גבולות הים שלה באופן ברור: "המדינה לא הגדירה את האזורים הימיים ששייכים לה. הצעת חוק האזורים הימיים מ-2017 עדיין ממתינה בין קריאה שנייה לשלישית בכנסת, ולא עברה עד היום. בנוסף, אנחנו ממשיכים למסור שטחים בגבול עם לבנון, מבלי להגדיר בצורה ברורה את שטח הים שלנו". הוא ציין גם את הנושאים המודחקים כמו הים האדום וספנות ישראלית, והסביר שהבעיה היא חוסר המודעות לחשיבות המרכיב הימי בחיינו.
חורב ציין את הבעיה המהותית: "יש עיוורון ציבורי. יש עיוות בתפיסת חשיבות הים, כאשר רק כשהנושא הופך לבעיה דחופה - כמו אסדות גז שמסכנות את התושבים - אנחנו מתחילים לדבר על זה. באופן כללי, הממשלה לא פועלת לפי מה שחשוב אלא לפי מה שדחוף". הוא הדגיש את יתרונות המרחב הימי, כאשר למשל גז טבעי מספק 70% מהאנרגיה, ומפנה אצבע מאשימה כלפי חוסר ההכרה בחשיבותו של הים.
בהמשך, חורב הסביר את הכישלונות ההיסטוריים של ישראל בזירה הימית וההסתמכות על גורמים חיצוניים, תוך אזכור כשלונות בשטחי הים האדום מאז 1948, ציין את הערבויות הבינלאומיות של ארה"ב שקרסו בשנים האחרונות. "הגענו למצב שבו הערבויות לא עמדו במבחן, ויש בעיה עמוקה שצריך לטפל בה", הוסיף.