מנגד ישראל לא תאפשר פתיחה של המעבר להעברת סחורות ממצרים לעזה, זה קו אדום מבחינתה. עוד עולה כי חמאס מצליח לנהל "כלכלת משאיות", כשכל משאית סיוע מכניסה לחמאס כ-75 אלף ש"ח כתשלום מס. על פי צה"ל, עזה זקוקה ללא יותר ממאתיים משאיות ציוד שיכנסו מידי יום לרצועה.
ישראל מבינה כי הסיכוי שחמאס יתפרק מנשקו מרצונו הוא פחות ריאלי ולכן צה"ל מכין את עצמו לאפשרות המבצעית בה הוא ידרש לפעול שוב בעזה. בכלל, ההבנה בצה"ל היא שהמלחמה מול החמאס אינה "זבנג וגמרנו", אלא שצה"ל ידרש למודל לחימה של שימור ותחזוק האכיפה תחת אש מול החמאס וארגוני הטרור ברצועה, בדומה למה שעשה באיו"ש אחרי מבצע "חומת מגן".
בצה"ל מבינים כי מדובר במשטר אלים ואכזר הפועל ממניעים ג'יהאדסטיים עם זיקה ונגישות לטורקיה, שלא מסתירה כרגע את עמדתה באשר לישראל והעובדה כי היא הולכת ומקימה ציר סוני קיצוני הכולל את קטאר את חמאס.
ישראל תידרש בקרוב לעצב מדיניות מול הממשל האמריקאי אשר לקח על עצמו חסות על עזה ועל חיזוק מעמדו של המשטר הסורי של אל- ג׳וליאני, ישראל חייבת לבסס קווים מנחים באשר לתפיסת הביטחון שלה בדתי הזירות ולהגיע להסכמות על כך מול ממשל טראמפ.
השאלה אם בישראל כבר מכינים את הקרקע ליום של אחרי המתקיפה באיראן ומה הם משחקי המלחמה של ישראל למציאות שעשויה להתפתח בעזה, סוריה, לבנון וגם במצרים וירדן ובמדינות המפרץ הערבי לאחר המלחמה שטרם החלה.