מעבר רפיח יפתח: ישראל דורשת פירוק מנשק, חמאס מתחמק מהכרעה

אחרי יותר משנה וחצי של סגירה כמעט מוחלטת, מעבר רפיח יפתח היום לתנועה מוגבלת של בני אדם. בירושלים, בקהיר ובבירות המתווכות רואים במהלך נקודת מבחן קריטית בעיקר בזירה המדינית והביטחונית

אנה ברסקי צילום: פרטי
פלסטינים במעבר רפיח בחודש שעבר
פלסטינים במעבר רפיח בחודש שעבר | צילום: עטיה מוחמד פלאש 90
4
גלריה

על פי התכנון, כ-50 חולים ביום יורשו לצאת, כשלכל אחד מהם יתאפשר ליווי של עד שני בני משפחה - בסך הכול כ-150 יוצאים ביום במסגרת הרפואית. במקביל, תותר חזרה מצומצמת לרצועה של תושבים שעזבו במהלך הלחימה ומחזיקים באישורים מתאימים, גם זאת בכפוף לבדיקות קפדניות.

העברת סיוע ממצרים לרצועה דרך מעבר רפיח
העברת סיוע ממצרים לרצועה דרך מעבר רפיח | צילום: עבד רחים חטיב - פלאש 90

מנגנון ההפעלה בנוי מכמה שכבות פיקוח. במעבר עצמו תפעל מסגרת אזרחית-בינלאומית, בדגש על גורמי פיקוח אירופיים, כאשר מצרים אחראית לצד שלה. ישראל לא תציב כוחות קבועים בשטח המעבר, אך תשמור על שליטה מלאה באמצעות פיקוח מרחוק, מערכות טכנולוגיות ושליטה במידע. ההכרעה הסופית לגבי זהות המורשים לעבור תישאר בידי ישראל. הבידוק הביטחוני ייעשה מראש, על בסיס רשימות שמיות והצלבות מודיעיניות, ולאחר המעבר יתקיים אימות נוסף בנקודות המשך שבשליטה ישראלית.

החשש המרכזי בירושלים הוא ניצול המעבר על ידי גורמי טרור, גם בדרגים נמוכים, לצורך יציאה מהרצועה או חזרה אליה תחת כיסוי הומניטרי. בשל כך הובהר כי כל חריגה, ניסיון זיוף או חוסר שקיפות מצד הגורמים המעורבים עלולים להביא להקפאה מיידית של המהלך. מנגד, בקהיר מבקשים להבטיח שהפתיחה לא תהפוך, ולו בעקיפין, למנגנון של יציאה חד-כיוונית מהרצועה. מכאן נובעת המחלוקת סביב שאלת המכסות והאיזון בין מספר היוצאים למספר הנכנסים - מחלוקת שטרם הוכרעה סופית, וצפויה להיבחן מדי יום בהתאם להתנהלות בשטח.

אלא שמעבר רפיח הוא רק הסימפטום. הסוגיה המהותית מתמקדת בשיחות על השלב הבא - המעבר מהפסקת אש מוגבלת להסדר ארוך טווח. כאן מציבה ישראל תנאי חד וברור: פירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה כתנאי לכל שיקום משמעותי. לא עוד מודל של שקט תמורת כסף, אלא מנגנון שמונע את שיקום היכולת הצבאית של הארגון ומוציא אותו משליטה אזרחית בפועל.

חמושי חמאס בעזה
חמושי חמאס בעזה | צילום: רויטרס

מן העבר השני מנסה חמאס לדחוף את הדיון לכיוון הומניטרי ושיקומי, ולהימנע מהכרעה בסוגיית הנשק. הארגון ממשיך להתנגד לפירוז, ומקווה לשמר לפחות חלק מיכולותיו תחת מעטפת אזרחית או בינלאומית. הפער הזה הוא לב המחלוקת, והוא שיקבע אם פתיחת רפיח תהפוך לצעד ראשון בדרך להסדרה - או לאירוע טקטי קצר מועד.

בישראל מתייחסים למהלך בזהירות. המודל אינו נתפס כפתרון קבע, אלא כמתכונת מעבר שנועדה לנתק את חמאס מהשליטה האזרחית היומיומית, מבלי להיגרר להכרעה מיידית על זהות הריבון העתידי ברצועה. גם כאן, כמו במעבר רפיח עצמו, הכול תלוי ביישום - ביכולת לאכוף פיקוח, למנוע זליגה ביטחונית ולוודא שהגופים האזרחיים אינם הופכים לצינור עקיף להשפעה של חמאס.

פגישת נתניהו טראמפ
פגישת נתניהו טראמפ | צילום: רויטרס

במערכת המדינית והביטחונית רואים בימים הקרובים נקודת מבחן כפולה: האם ניתן להפעיל מנגנון אזרחי מתואם לצד פתיחה מבוקרת של המעבר, והאם השילוב בין השניים יוצר יציבות מספקת כדי לאפשר התקדמות לשיחות על הצעדים הבאים - ובראשם שאלת פירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו.

תגיות:
חמאס
/
מצרים
/
דונלד טראמפ
/
עזה
/
מעבר רפיח
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף