מכתבם האחרון של תנועות "מפקדים למען ביטחון ישראל" ו"חומת מגן לישראל", בעקבות ממצאי ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט (ועדת גרוניס), הוא שיעור מאלף בסימפטום שמלווה את מערכת הביטחון זה עשורים: ראייה סלקטיבית וטיוח פנימי.
בעוד מפקדים בכירים לשעבר ממהרים להצביע על הדרג המדיני כמי שנושא באחריות הבלעדית למחדלים, הם בוחרים שוב להעלים עין מהליקויים המבניים והערכיים החמורים שחשפה הוועדה בתוך קודש הקודשים של הצבא ומשרד הביטחון.
האמת המרה של ועדת גרוניס
הוועדה חשפה תמונה מבהילה של המתרחש בתוך מערכת הביטחון:
הוועדה מצאה כי לאורך שנים חיל הים חרג מנורמות התנהלות מקובלות בכל הנוגע לרכש והצטיידות. חיל הים תאם עמדות עם גורמים מסחריים, הציג למקבלי ההחלטות נתונים מניפולטיביים, וקציניו ניהלו מגעים עם הדרג המדיני בניגוד לפקודות הצבא. משרד הביטחון, שאמור להתוות את מדיניות בניין הכוח, פועל ללא גוף מקצועי ייעודי בתחום זה, ולמעשה מוציא לפועל החלטות שגובשו בצה"ל.
התקרנפות בשירות הדרג הצבאי
כמי ששימש במשך עשר שנים כמבקר הצבא ונציב קבילות החיילים, אני מזהה כאן דפוס מוכר ומסוכן. זוהי "תסמונת 7 באוקטובר" בהתהוותה: יהירות, זחיחות ובריחה מאחריות.
גילוי הדעת של "מפקדים למען ביטחון ישראל" מתעלם לחלוטין מהביקורת הנוקבת של הוועדה על הדרג הצבאי וחיל הים. הבחירה להפנות את מרב הביקורת החוצה - אל הדרג המדיני בלבד - היא מעשה של התקרנפות. במקום לקרוא למערכת הביטחון להסתכל פנימה ולתקן את הבית, הם בוחרים לשמר את הסטטוס קוו של ההדחקה.
הפרות הקדושות והעגלים שלצידן
ואולם, תגובתם של חלק מבכירי המערכת - והיעדר תגובה מצד אחרים - בהם אלופים, רמטכ"לים, ראשי אגפים וארגונים, מלמדת כי "מה שהיה הוא שיהיה". התרבות הארגונית הקלוקלת של הסתרה, חוסר אמינות ואמירת חצאי אמיתות היא זו שהובילה למחדל הנורא של 7 באוקטובר, והיא ממשיכה לפעפע גם כעת.
כאשר בכירי המערכת מסרבים להודות כי בתוך צה"ל קיימים מוקדים של בזבוז כספים, פגיעה בטוהר המידות והטיות מקצועיות, הם אינם מגינים על ביטחון המדינה - הם מגינים על עצמם.
התיקון מתחיל מבפנים
מערכת הביטחון אינה יכולה להמשיך לחסות תחת צילה של "הפרה הקדושה". אחריותו של הדרג המדיני ברורה וחד-משמעית, אך היא אינה פוטרת את הדרג הצבאי מחשבון נפש עמוק.
אם המפקדים הבכירים אכן דואגים לביטחון ישראל, עליהם להפסיק לטייח ולהפסיק לשקר. עליהם לדרוש תיקון לא רק בלשכת ראש הממשלה, אלא בראש ובראשונה בתוך המטכ"ל, בחיל הים ובמסדרונות משרד הביטחון. ללא הכרה בכשלים הפנימיים - המחדל הבא הוא רק שאלה של זמן.