"בעיני ישראלים רבים אחת ממטרות המלחמה החשובות היא 'הפלת שלטון חמאס'. זוהי מטרה מספר 5 שקבעה הממשלה כתנאי לסיום המלחמה: שליטה אזרחית שאינה החמאס ואינה הרש"פ. במבחן המעשה: הממשלה כשלה לחלוטין בהשגת מטרה זו, כמו גם בשאר המטרות פרט לזו של החזרת החטופים, החיים והמתים, שהיא היחידה שהושלמה בהצלחה", אומר עופר.
לדבריו, חמאס בחר במקביל בנסיגה טקטית מהחזית הגלויה אך לא הסכים לוותר על כוחו. "החמאס מצידו לוקח צעד לאחור, נותן לרש"פ/טכנוקרטים לעמוד בחזית אבל דרש כי עשרות אלפי עובדי ממשלתו ישולבו בתפקידיהם הנוכחיים בממשלת הטכנוקרטים. בכך הוא משיג חלום ישן שנמנע ממנו מאז הסכם אוסלו:השתלבות פורמלית בממשל הרשמי".
לדברי עופר, המשמעות של התהליך הזה אינה מיידית אך מסוכנת בטווח הארוך. "התוצאה של המהלך לא תורגש מייד. אבל הטווח הארוך גרוע מאוד לישראל: מונח כעת הבסיס לממשל שמאחד בהמשך את עזה עם הרש"פ ביו"ש ולמעשה נבנה כאן מחדש חלום המדינה הפלסטינית שעד 2023 נראה היה שירד מעל סדר היום".
כאשר נשאל מה הייתה צריכה ממשלת ישראל לעשות אחרת, עופר מצביע על מהלך שלדבריו נמצא בשליטה ישראלית מלאה אך לא יושם. "במקום לעסוק בשלטון הפנימי בעזה, דבר שאין לנו לגביו לא סמכות חוקית ולא יכולת ביצועית (חמאס הוא זה ששולט כעת על 45% מהשטח אבל על 100% מהאוכלוסייה)" אמר.
"במקום לעסוק באמצעים טכנולוגיים שינטרו את 99% מהעוברים במעבר – תסמכו על המצרים וחמאס שאת אותו 1% שהם ירצו להבריח הם יעבירו בדלת צדדית – הייתה צריכה הממשלה לחתור להשיג עבור ישראל הישג ענק בתחום שכן נמצא בשליטתנו המלאה: לסגור את מעבר הסחורות בכרם שלום סגירה הרמטית ומלאה ולהפסיק להיות הפרטנר המסחרי שדואג אזרחית לכל הסחורה והמשאבים של שיקום עזה".
עוד הוא מוסיף: "המלחמה הסתיימה. אין יותר חובות לתת אספקה לחמאס לפי אמנת ג׳נבה והדבר החשוב ביותר לישראל הוא לנתק את האחריות האזרחית של ישראל על שני מיליון עזתים".
עופר מסיים באזהרה אסטרטגית רחבה יותר: "אם לא נעשה זאת, אזי חמאס, בגיבוי הטורקים והקטארים, ממתין להזדמנות שתגיע תוך מספר שנים להשתלט על הרש"פ המאוחדת, כולל ביו"ש, בעזרת בחירות שבהן הוא בוודאי יזכה".
התרעות פיקוד העורף