על פי סוכנות הידיעות רויטרס, מעבר רפיח, הממוקם במה שהייתה פעם עיר של רבע מיליון תושבים שנהרסה והתרוקנה לחלוטין מאז כניסת צה"ל לאזור במאי 2024, מהווה כיום את צינור החמצן היחיד לכניסה וליציאה עבור למעלה מ-2 מיליון תושבי הרצועה.
פתיחת המעבר והגבלות ראשוניות
המעבר היה סגור ברובו לאורך רוב ימי המלחמה, ופתיחתו מחדש לגישה לעולם החיצון היא אחד הצעדים האחרונים שנדרשו במסגרת השלב הראשון של הפסקת האש, שתווכה על ידי ארצות הברית והושגה בחודש אוקטובר.
גורם ביטחוני ישראלי מסר כי המעבר נפתח סביב השעה 09:00 בבוקר "הן לכניסה והן ליציאה". מקור פלסטיני ציין כי ביום הראשון צפויים היו להיכנס חזרה לרצועה כ-50 פלסטינים בלבד.
במקביל, גורמי בריאות דיווחו כי חמישה חולים שביקשו לצאת לטיפול רפואי, מלווים כל אחד בשני קרובי משפחה, הוסעו למתחם המעבר ברכב של ארגון הבריאות העולמי.
עם זאת, עד שעות אחר הצהריים, הפלסטינים הראשונים טרם השלימו את המעבר באף אחד מהכיוונים. שלושה מקורות פלסטינים תלו את העיכובים בבדיקות הביטחוניות הישראליות, בעוד צה"ל לא מסר תגובה מיידית בנושא.
רקע פוליטי ותוכנית טראמפ
תנאי ביטחון והגבלות על המעבר
מבחינה ביטחונית, העוברים ברפיח נדרשים לאישור ביטחוני ישראלי. האזור גודר בחומות בטון מזוין וגדרות תיל, והעוברים נדרשים לחלוף על פני שלושה שערים נפרדים. אחד מהשערים מנוהל על ידי הרשות הפלסטינית בפיקוח כוח משימה של האיחוד האירופי, אך נשלט מרחוק על ידי ישראל.
בנוסף, ישראל ממשיכה למנוע כניסת עיתונאים זרים לרצועה, איסור התקף מאז תחילת המלחמה. בית המשפט העליון דן בעתירה של איגוד העיתונאים הזרים בנושא, אך המדינה טוענת כי כניסתם עלולה לסכן את החיילים בשטח. נכון להיום, צה"ל עדיין מחזיק ביותר מ-53% משטח הרצועה, והתושבים מוגבלים לרצועה לאורך החוף, כשהם מתגוררים ברובם באוהלים ארעיים או במבנים שניזוקו.