"סיכול ראשי חמאס עלה בדיונים, כל הזמן זה עלה. הציבור לעולם לא יבין את התמונה עד שלא תהיה ועדת חקירה ממלכתית כי היו ימים בהם הדרג המקצועי מאוד דחף לסיכול והיו ימים שהוא רצה להתמקד באתגרים אחרים - אם תלקט רק מצד כלשהו תקבל תמונה לא אמיתית. בסוף לא סיכלו אותם, נערכו לזה במשך שנים, היו מקרים שזה כבר הגיע לפעולה וזה לא התאפשר – כל פעם יש סיבה. לא נכון לבודד אירוע ספציפי אחד ולגזור אותו על כל המערכת", סיפר הימן.
הוא הסביר כי הדרג הצבאי היה משוכנע כי חיזבאללה הוא איום מיידי גדול יותר: "מצד אחד אני לא חושב שמערכת הביטחון בתקופה שלפני המלחמה רצתה מלחמה עם חמאס. לפי מיטב הבנתי, האיום המרכזי של מערכת הביטחון והמודיעין היה בצפון. לגבי חמאס היה עיוורון מוחלט, לא הייתה החלטה או כוונה ללכת לפעולה"
לגבי האופציה כי איראן תסכים להתפשרות במערך הטילים אמר: "לדבר על זה הם יסכימו אם זה יקנה להם עוד זמן במו"מ, להסכים לזה? הסיכוי נמוך ביותר. המשמעות היא שהם יהיו חשופים לתקיפות ישראליות ואמריקאיות מבלי שום יכולת תגובה לטווח שרלוונטי לאיום. מבחינתם, זו תהיה מדינה נכה לחלוטין מבלי יכולת הרתעה, לא ברגעין, לא בשלוחים, לא בטילים, במצב כלכלי רעוע ורצון של כולם להפיל את משטרה. לוותר גם על הדבר האחרון יהיה מבחינתם כמו כיפוף הברך לארה"ב".
לגבי האפשרות לתקיפה ישראלית מקדימה באיראן טען: "ישראל כבר מזמן התכוונה לטפל באיום המתחדש של פס הטילים בליסטי, יש פה מצב מאוד מורכב בכל זירות הלחימה. האם בעקבות הסיטואציה הזאת ישראל תקדים את הפעולה? יש מצב, אבל לא באופן שישבש את הפעולה האמריקאית. חשוב לישראל שארה"ב תוביל, ישראל מאחורה. עם כל הכבוד לנו – אנחנו לא ארה"ב, זה עניין של כוח, עוצמה וגודל".