בריאיון למעריב מנתח ד”ר משה אלעד, מזרחן המתמחה בסוגיה הישראלית־פלסטינית ובלבנון, את הדילמה האמריקאית, את הקרע הפנימי בוושינגטון, ואת הלחץ שמפעילה ירושלים ערב פגישה דרמטית בין ראש הממשלה לנשיא ארה״ב.
״המטוטלת האמריקאית נעה בימים אלה בקצב מואץ. ממצב שבו “התקיפה באיראן היא עניין של שעות או ימים” אל מצב שבו אזרחי ארה״ב “ישלמו מחיר כלכלי כבד אם המלחמה תתארך” המרחק היה קצר במיוחד".
לדבריו של אלעד, גם בקרב תומכי התקיפה שורר בלבול באשר לכוונות האמיתיות של הבית הלבן. ״תומכי התקיפה בארה״ב טוענים שהשיחות עם האיראנים הן, במקרה הטוב, חלק מתהליך לגיטימציה לפעולה צבאית כלומר, טראמפ יכול לטעון: “עשינו כל שביכולתנו, אך אין עם מי לדבר”. במקרה הרע, לדבריהם, מדובר בתכסיס של פיזור מסך עשן לקראת התקפה באמצעות הצי האמריקאי על מתקנים איראנים".
אלעד מזכיר כי כבר בעבר ניתח את היסוסיו של נשיא ארה״ב, וטוען כי הם נובעים מלחצים מנוגדים. ״במאמר קודם הסברתי שטראמפ מהסס מכיוון שהוא מצוי בין הפטיש הישראלי לסדן הערבי-מזרח תיכוני. לכל צד יש נאמנים בארה״ב: הימין האמריקאי הדוגל בהפלת המשטר האיראני תומך בעמדת ישראל, ואילו אנשי תנועת MAGA (“אמריקה תחילה”) מנסים לשכנע את הנשיא להסתפק בהסכם שיטיב עם ארה״ב.״
המחנה הזה, לדבריו, מציג לנשיא שורה של טיעונים כבדי משקל. ״הטיעונים המרכזיים של גורמים אלו מתמקדים בחיי החיילים האמריקאים ובסיכון הלא פרופורציונלי שמלווה התקפה. הם מזכירים לנשיא את ההיסטוריה של מלחמות ארוכות במזרח מדרום קוריאה, דרך וייטנאם ועד עיראק ואפגניסטן ומדגישים שאין “בשורה” במלחמה כזו. טראומות העבר חקוקות היטב במוחות האמריקאים, והזיכרון של הארונות שנושאים את קורבנות “ההרפתקה” נשאר רלוונטי עד היום.״
לצד השיקולים ההיסטוריים והפוליטיים, מזהיר אלעד מפני השלכות מיידיות בשטח. ״מומחי ביטחון ואסטרטגיה מזהירים גם מהכוונות האיראניות לפגוע בכוחות אמריקאים במזרח התיכון, לתקוף ספינות מסחר ותחנות נפט, וליצור משבר אנרגיה עולמי. כל עליית מחירי נפט, ירידת שווקים או פגיעה בעסקים בינלאומיים עלולה להביא לעלויות צבאיות גבוהות מאוד, במיוחד אם המלחמה תתמשך. אך שאלה מרכזית נשארת: האם על ארה״ב לשלם את המחיר הזה רק כדי “לעזור לישראלים”?״
גם בזירה הדיפלומטית, הוא אומר, נשמעים קולות אזהרה חריפים. ״מכוני מחקר ודיפלומטים בדימוס הזהירו גם מפני קריסת הדיפלומטיה האמריקאית. טראמפ כבר יזם מהלכים כלכליים (מיסוי יתר על סחורות מאירופה ואסיה) וגיאוגרפיים (גרינלנד), שפגעו ביחסים עם מדינות אירופה ועם האו״ם. מלחמה באיראן עלולה להחריף את הפגיעה ביחסים הללו, לעורר התנגדות חריפה ולפגוע במעמדה של ארה״ב כשחקן מרכזי בחיפוש פתרונות בינלאומיים. הטיעונים האסטרטגיים טוענים גם כי כישלון בהסרת האיום האיראני יחזק את החוסן הלאומי של איראן, יאחד מדינות נוספות נגד ארה״ב, וייצור סיכון לטווח ארוך.״
לדברי אלעד, תומכי ההסכם רואים בדיפלומטיה פתרון עדיף. ״בסיכומם של דברים תומכי ההסכם מדגישים כי דיפלומטיה מבוקרת עדיפה על הרפתקה צבאית בלתי צפויה. הסכם גרעיני עם פיקוח בינלאומי מאפשר לארה״ב לקבוע גבולות ברורים, לעקוב אחר איראן ולרכוש זמן קריטי לחיזוק בריתות ולתכנון אסטרטגי. הם מזהירים כי תקיפה עלולה לאחד את האיראנים סביב המשטר, לזרז את תוכנית הגרעין ולגרום למעורבות ארוכה, יקרה ומסוכנת במזרח התיכון – סיכון שהמדינה אינה מוכנה לשאת. בעיניהם, הסכם הוא כלי ניהול מציאותי וחכם, לא סימן להיחלשות אמריקאית.״
מנגד, תומכי התקיפה בישראל ובארה״ב אינם קונים את הטיעון. ״לעומת זאת, תומכי התקיפה, הן בישראל והן בארה״ב, מבססים את עמדתם על חוסר אמון בהסכמים עם איראן. “אי אפשר להאמין לאיראנים שיקיימו הסכם גרעיני או התחייבות אחרת” - אמירה שחוזרת כמעט בכל דיון על הסכמי גרעין, טילים או ארגונים מסונפים לאיראן. הניסיון העבר (פרישת איראן מוועדות בינלאומיות והפרת הסכמים) מחזק את ההבנה כי דיפלומטיה בלבד לא מספיקה.״
אלעד מפרט את מכלול השיקולים שמנחים את מחנה התקיפה. ״השיקולים הביטחוניים ברורים: מניעת פיתוח נשק גרעיני לפני שהוא קורה, הפחתת סיכון להתפשטות טרור וחיזוק שליטה על מיליציות מסוכנות באזור. מבחינה מדינית, יש לחץ פנימי ובינלאומי לפעול, ולשמור על בריתות עם מדינות כמו ישראל וסעודיה. מבחינה כלכלית, הכלכלה האמריקאית במצב טוב, והבורסה יציבה מספיק כדי לספוג עליות במחירי נפט ועלויות צבאיות. מבחינה פוליטית, חיזוק תדמית הבית הלבן כמנהיג נחרץ מול איומים ישדר כוח ויציבות לקהל הבוחרים ולבית המחוקקים, ויחזק את מעמדו של טראמפ לקראת הבחירות הבאות.״
לקראת סיום, הוא משרטט את המסר שראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי להעביר לנשיא דונלד טראמפ בפגישתם הקרובה. ״ומה יאמר נתניהו לטראמפ ביום רביעי הקרוב? הזמן לפעולה קוטב קריטי. כל דיפלומטיה נוספת או עיכוב רק יאפשר לאיראן לחזק את עמדותיה, לפתח נשק גרעיני ולהגביר את איומי הטרור שלה. התקיפה היא לא רק צעד מונע חיוני, אלא מסר ברור לעולם: ארה״ב לא תיתן לאיומים גרעיניים או למיליציות מסוכנות לפגוע בביטחונה או בביטחון בעלות בריתה. מדובר במניעת אסון עתידי והבטחת יציבות אסטרטגית באזור שמאיים על האינטרסים האמריקאיים – וכאן אין מקום להססנות.״
ואולי, מוסיף אלעד, ברגע האחרון יאמר נתניהו גם את הדברים הבאים: ״דונלד, ההיסטוריה צופה בנו ברגע הזה. מי שהעז לעצור את האיום האיראני יירשם בדפי ההיסטוריה – לא כספקן, אלא כמנהיג שהגן על מיליונים והבטיח את ביטחונה של אמריקה. זה הרגע שבו עומדים בשביל המדינה שלנו, מול איומים גלובליים, ומראים לעולם שהחופש, הביטחון והעוצמה האמריקאית אינם ניתנים לערעור. כל מי שמנסה לאיים על ארה״ב או על בעלות בריתה – ימצא אותנו מוכנים, נחושים וחזקים. ההחלטה שלך היום יכולה להציל חיים, לחזק בריתות, ולשלוח מסר ברור: מי שמעז לאיים – ישלם את המחיר, ומי שמגן – יירשם כאייקון. זו ההזדמנות שלך להיכנס לדפי ההיסטוריה, לא כמתמהמה, אלא כמנהיג שעשה את הדבר הנכון, ברגע הנכון.״