"הפורד לא תמשיך למפרץ. כדי לחסוך זמן, תוך 12 יום היא תתייצב דרומית לקפריסין, ובמרחק של כשעתים טיסה מטהרן יוכפל הכוח האווירי האמריקאי באזור".
עופר מעריך כי חלון הזמן להכרעה מצטמצם: "חלון ההזדמנויות לפעולה נחושה מצטמצם במהירות. עם בחירות האמצע בארצות הברית שמתוכננות ל-3 בנובמבר 2026, רגע האמת מתקרב במהירות – לא השבוע, אבל סביר מאוד שב-2–3 השבועות הקרובים".
לדבריו, הדיון איננו מתמקד רק בגרעין האיראני: "הדרישה המרכזית חורגת בהרבה מצמצום תוכנית הגרעין. העניין הוא במהות המשטר עצמו: טראמפ דורש מהתיאוקרטיה השיעית הקיצונית בטהראן לשנות באופן יסודי את אופייה הליבה ויתור שהאייתולות אינן מסוגלים לעשותו וחמינאיי אינו מוכן לשקול אותו כי עבורו, פירושו המעשי: ויתור על השלטון עצמו".
לדבריו, היעד איננו צבאי בלבד: "המטרה האמיתית אינה רק לפגוע ביכולת הצבאית, אלא להצית תנאים להתקוממות פנימית: להעצים את העם האיראני לקום ולהביא לקריסת המשטר מבפנים".
עופר סבור כי התרחיש עשוי לטלטל את המזרח התיכון: "ההשלכות הגיאופוליטיות של תוצאה כזו יהיו עצומות. מדינות מוסלמיות באזור ובמיוחד מדינות סוניות שראו באיראן איום קיומי יראו הוכחה חותכת שסילוק כוהני הדת מהשלטון פותח דרך לחירות אמיתית, להתאוששות כלכלית ולשילוב מלא במערכת העולמית, ולא לבידוד נצחי ולסכסוך מתמשך".
גם בזירה הבינלאומית הרחבה יותר, לדבריו, מדובר ברעידת אדמה: "עבור סין ורוסיה המכה תהיה קשה גם היא. איראן שימשה ספקית חיונית של נפט מוזל (לעקיפת סנקציות) ושל נשק מתקדם ובמיוחד כטב"מים מסוג שאהד, שהפכו לאבן יסוד במערכה של רוסיה באוקראינה".
לסיום מדגיש עופר את משמעות הרגע: "בסופו של דבר, נפילת המולות תעשה יותר מאשר להפיל משטר רודני אחד. היא עשויה לבשר על שחר של מזרח תיכון יציב יותר, משגשג יותר וממוקד פרגמטית וליצור אפקטי הדף שישנו באופן יסודי את מפת הכוחות העולמית."