כידוע, מדובר בבתי הסוהר שבהם כלואים אסירים מארגוני הטרור הפלסטיניים השונים, ולדברי פוזיילוב מדובר לא רק במתקן כליאה, אלא במרחב אסטרטגי שבו עוצבה הנהגת הטרור לאורך עשרות שנים.
למחבלים הכלא הוא לא "סוף הדרך"
"כאשר מדינת ישראל עוסקת בלחימה בטרור, המחשבה האינטואיטיבית נודדת אל הזירות הגלויות: עזה, יהודה ושומרון ולבנון. אלא שאחד הכשלים ההיסטוריים העמוקים בתפיסת הביטחון הישראלית היה ההתעלמות מכך שבתי הכלא הביטחוניים אינם רק מתקני כליאה, אלא תווך ביטחוני בפני עצמו - זירה אסטרטגית שקטה שבה התנהל לאורך עשרות שנים מאבק עומק על תודעה, הנהגה ועתיד הסכסוך", הוא אומר.
פוזיילוב טוען כי עבור ארגוני הטרור הפלסטיניים, הכלא מעולם לא נתפס כ"סוף הדרך". לדבריו, הכלא מהווה חוליה שיטתית במסלול ההכשרה של המאבק. בתוך בתי הכלא, כך לדבריו, התבצעה הכשרת לבבות, עיצוב תודעה, אינדוקטרינציה של רעיון "ההתנגדות", בניית היררכיות ופיתוח מנהיגות. לעיתים אף התקיימה למידה שיטתית של החברה הישראלית, מנגנוניה ודפוסי החשיבה שלה.
"האויב בנה את עצמו"
"בעוד מדינת ישראל ניהלה את המאבק בטרור מחוץ לבתי הסוהר, האויב בנה את עצמו בתוכם, תחת אחריותה", אמר.
לדבריו, לאורך השנים התפתחה שיטה סדורה שכללה העמקת תודעה אידיאולוגית ולאומית, לימוד ושיח רעיוני, ניתוח החברה הישראלית, הקמת הנהגות אסירים והטמעת משמעת וציות. בהמשך בוצעו, לדבריו, מיון, חניכה והכשרת מנהיגות עתידית, שחזרה לשטח עם יוקרה וסמכות. "בפועל, הכלא הפך לחממה להתפתחות ארגונית - לזירת איגוף אנכי של מערכות הביטחון הישראליות", ציין.
להקשות על בניית דור חדש של הנהגה קיצונית
לדבריו, במשך עשרות שנים שימשו בתי הכלא לטרור כזירת איגוף שקטה. מחבלים מכל הקשת הארגונית זכו למעקב של שירותי הביטחון עד לסיכולם ומעצרם, אך עם כניסתם לכלא, לדבריו, "נעלמו מתחת לרדאר של מערכת הביטחון".
פוזיילוב מציין כי בשנים האחרונות חל שינוי תפיסתי משמעותי. לדבריו, בתי הכלא הביטחוניים נתפסים כיום כמרחב מבצעי ולא רק כמקום כליאה. המערכת, כך לדבריו, פועלת במטרה לשבש תהליכים ארגוניים של טרור בתוך הכלא, לפרק היררכיות, לקטוע תהליכי חניכה ולהקשות על התהוות דור חדש של הנהגה קיצונית.
לדבריו, תהליכים אלה משקפים שינוי בגישה לבתי הכלא הביטחוניים - לא רק כמתקני כליאה, אלא גם כמרחב בעל משקל ביטחוני ומודיעיני. גישה זו מבקשת להתמודד עם ההיבטים הארגוניים של הטרור גם מתוך הכלא, בין היתר באמצעות שינויים מבניים, פיקודיים ומודיעיניים.
עם זאת, השינויים מעוררים דיון רחב במערכת הביטחון ובקרב גורמים משפטיים וציבוריים באשר לגבולות האחריות וההשפעה של שירות בתי הסוהר במרחב שבין ניהול כליאה לבין התמודדות עם מקורות איומים ביטחוניים. אף שמדובר בתהליך המצוי בעיצומו, בתי הכלא הביטחוניים נותרים זירה רבת משמעות שבה נפגשים אינטרסים ביטחוניים, חברתיים ומשפטיים.