כחודשיים לאחר אותה פגישה, כך כתבו ב-CBS, החלו דיונים פנימיים בדרגים בכירים בצבא ובקהילת המודיעין האמריקאית בשאלת האפשרות לתמוך בסבב תקיפות ישראלי נוסף באיראן. לפי שני גורמים אמריקאים נוספים, ההתלבטויות אינן עוסקות בשאלה האם ישראל יכולה לפעול - אלא כיצד ארצות הברית עשויה לסייע. בין היתר נבחנות אפשרויות של תדלוק אווירי למטוסים ישראליים וכן סוגיית קבלת אישורי מעבר במרחב האווירי של מדינות לאורך נתיב הטיסה האפשרי.
לא ברור אילו מדינות יסכימו להעניק אישור מעבר שיאפשר תדלוק אמריקאי למטוסים ישראליים בדרך לתקיפה אפשרית. ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות הצהירו בפומבי כי לא יתירו שימוש במרחב האווירי שלהן לצורך תקיפה באיראן - או לתקיפה איראנית נגד מדינה אחרת.
במקביל לשיחות הפנימיות במערכת הביטחון האמריקאית, נרשמה גם הפגנת כוח גלויה מצד וושינגטון. ביום חמישי דיווחה CBS כי נושאת המטוסים האמריקאית השנייה, USS Gerald R. Ford, יחד עם כלי השיט המלווים אותה, תישלח למזרח התיכון ותצטרף לנוכחות אמריקאית משמעותית שכבר קיימת באזור. ארבעה גורמים אמריקאים ציינו כי קבוצת הקרב של נושאת המטוסים צפויה לעבור מהקריביים, מהלך שימקם עוצמה צבאית משמעותית בטווח של איראן - בעיתוי של מתיחות גוברת.
גורמים איראניים רמזו כי הם מוכנים, בתנאים מסוימים, לצמצם חלק מהעשרת האורניום בתמורה להקלה בסנקציות הכלכליות הכבדות. עם זאת, לא ברור כיצד ייראה הסדר כזה, ועד כה לא גובש הסכם כתוב, כתבו ב-CBS.
לפי דיווח של Axios, ארצות הברית ואיראן צפויות לקיים סבב שיחות גרעין נוסף בז'נבה ביום שלישי בניסיון להגיע להבנות שימנעו עימות צבאי. כלי תקשורת רשמיים באיראן דיווחו כי שר החוץ עבאס עראקצ'י ומשלחתו עושים דרכם לז'נבה לשיחות עקיפות, כך לפי סוכנות הידיעות AP.
טראמפ עצמו אמר ביום שישי בבית הלבן כי שליחת נושאת המטוסים מהווה צעד זהיר למקרה שהמשא ומתן ייכשל. באמצעות תגבור הכוח הימי באזור, הוא מבקש לחזק את מנוף הלחץ שמאחורי דרישותיו מול טהרן.