בפיקוד העורף מסמנים את המטרה המרכזית של איראן בישראל: "איום שלא דומה למה שהכרנו"

אל״מ (מיל׳) ניר נוימן, מפקד יקל״ר ראשל״צ בפיקוד העורף ומנהל מערך הכיבוי של חברת החשמל, מספר בפודקאסט מעריב כיצד סוכלו פגיעות במתקנים בדרום, מדוע לא צפויה עלטה מלאה וכיצד הכוחות נערכים למתקפה

אבי אשכנזי צילום: אבשלום ששוני
אבי אשכנזי מראיין את אל"מ ניר נוימן | צילום: מעריב אונליין

על רקע המתיחות הגוברת מול איראן והאיומים על העורף הישראלי, התיישב נוימן לשיחה צפופה על האיומים, המוכנות, ומה שקרה בתחנות הכוח בזמן שכולנו ישבנו בממ"דים.

"קיים איום על מתקנים אסטרטגיים ועל מרכזי אוכלוסייה"

"אני אומר שקודם כל מבחינת המיגון אנחנו מוכנים. אנחנו מתורגלים לתת את המענה אם יקרה אירוע. בסוף, כל אזרח שיודע לאן להגיע במרחב המוגן ובהתראה מספקת – זה ייתן את המענה, גם מול האיומים הכי קשים שיגיעו אלינו. סטטיסטית, חד משמעית, מי שהיה במרחבים מוגנים ניצל. אם אני אתייחס לחברת החשמל, אנחנו בפרויקט מיגון נרחב מאוד גם של כל תחנות הכוח. אין ספק שאם תהיה מלחמה חלילה, או אירוע משמעותי, קיים איום על מתקנים אסטרטגיים ועל מרכזי אוכלוסייה, שלא דומה למה שהכרנו במלחמות העבר. לכן המוכנות שלנו היא גבוהה".

"גם אם זה היה פוגע, יש לנו בכל התחנות שרידות כזו ויכולת מבחינת הייצור וההשנאה, שלא תגרום להפסקת האספקה".

עובד חברת חשמל
עובד חברת חשמל | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

"אנחנו יודעים לעשות מיפוי לאמצעים שהם קריטיים מבחינת יכולת הייצור"

"אנשי המילואים, ואני חייב לציין לטובה גם את יחידת הקישור שלי וגם את הנפה והגדודים, הם חבר'ה רציניים. חלקם חזרו מחו"ל כשצריך. בעיתות של חוסר ודאות הם נמצאים ומוכנים. יש שטחי כינוס לגדודים, והם יכולים להגיע בשעת ה'שין' תוך זמן יחסית קצר לנקודות הכינוס".

"מעבר לגדודים, בהרבה רשויות יש יחידות סע"ר (סיוע עצמי ראשוני) עירוניות שהוכשרו כחלק מצוותי החילוץ. אנחנו מתורגלים. המפקדים מכירים אחד את השני ועורכים כל הזמן מפגשים מקצועיים. זה לא מפגש רק בשעת ה'שין'. ברגע שכולם מתורגלים, ויש היכרות אישית, כל אחד יודע מה גזרתו ומה היתרונות המקצועיים שלו. השת"פ (שיתוף הפעולה) מתבצע בצורה מצוינת".

"חד משמעית. המקומות שבהם גדודי החילוץ וההצלה מתכנסים הם מקומות בתוך העיר, עם יכולת הגעה לכל זירה. מדובר בכוח מקצועי עם כל הכלים הנדרשים, עם אוכל, ואם צריך גם שהייה באותם מקומות לאורך זמן. שטחי הכינוס מסודרים עבורם. כתושב ראשון לציון אני אומר שהעיר משקיעה בזה לא מעט, וזה נותן חוסן לתושב".

אבי אשכנזי ואל''מ ניר נוימן
אבי אשכנזי ואל''מ ניר נוימן | צילום: מעריב אונליין

"האירוע של ה-7 באוקטובר צריך להוציא אותנו מהקופסה ולהזיז את הגבינה"

"אשתי הייתה בחו"ל, אחת הבנות בחו"ל. אני והבת הגדולה מוקפצים – אני למצל"ם (מרכז שליטה) של מחוז דן, והיא לחטמ"ר בנימין כקמב"צית. הבת הקטנה נשארה לבד בבית, במקום הכי מוגן שיש, כי הבית שלנו ללא ממ"ד".

"קודם כל הייתי מופתע. אין ספק שזה תרחיש שלא חשבתי, וכמוני רבים אחרים, שיכול לקרות לנו. כולנו הרגשנו באותם רגעים חוסר נוחות ללבוש את המדים. אבל אני שמח לומר שבשנתיים האחרונות חזרנו למה שאנחנו מאמינים בו והחזרנו את הביטחון לתושבים. אבל באותם רגעים ראשונים? אין ספק שזה היה מפח נפש".

נוימן: "האירוע של ה-7 באוקטובר צריך להוציא אותנו מהקופסה ולהזיז את הגבינה. להבין שלא רק הדפוס הקבוע והשגרתי הוא מה שצריך, אלא נדרשת יצירתיות וחשיבה מתוחכמת. אנחנו מדברים על שני ארגונים מאוד היררכיים – צה"ל וחברת החשמל. אני חושב שהיום ניתן מענה יותר טוב ופתוח למחשבות יצירתיות ולדפוסים חדשים. חייבים להיות קשובים גם לדעות שלפעמים נראות חריגות".

"החוסן הוא הנשק הכי חשוב שלנו"

נוימן: "קודם כל, לדאוג לא רק לעצמך אלא לסביבה שלך. צריך לעשות הבחנה בין הגעה לממ"ד לבין יציאה לשטחי כינוס. באיום טילים מסתגרים בממ"ד. חשוב לוודא שכל בני הבית מגיעים, לסגור את חלון הפלדה כמו שצריך. מבחינת ציוד – שיהיו מים, לפחות שישייה, לא צריך להגזים. תאורת חירום וסוללות, קצת מזון יבש או שימורים. והכי חשוב – ערכת עזרה ראשונה. הרבה מהפציעות קורות בדרך לממ"ד, ואם מישהו נפצע, חשוב שיהיה מענה בפנים כדי שלא תצטרכו לצאת החוצה תחת אש".

חשוב שיהיה מטף בבית לטיפול בדליקות, אבל לא צריך לגרור אותו לממ"ד בזמן אזעקה. צריך לדעת איפה הוא נמצא ואיך להשתמש בו".

"אני ישן טוב, אבל מתעורר מהר כשצריך. אני אופטימי מטבעי ומאמין ביכולות של הצבא, של חברת החשמל ושל המדינה. החוסן הוא הנשק הכי חשוב שלנו".

תגיות:
פיקוד העורף
/
חברת חשמל
/
פודקאסטים מבית מעריב וTMI
/
פודקאסטים על חדשות ואקטואליה מבית מעריב
/
המלחמה עם איראן
/
מבצע "עם כלביא"
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף