"די בניצוץ אחד"
השאלה האמיתית: איזו מלחמה?
אלעד מדגיש כי יש להבחין בין סוגי עימותים. "ראשית, יש להבחין בין סוגי עימותים. תקיפה אמריקאית כירורגית נגד מתקני גרעין איננה שקולה לעימות ימי במפרץ, ואינה דומה למלחמה אזורית רב־זירתית הכוללת את לבנון, סוריה, עיראק ותימן. היקף העימות, יעדיו ומשך הזמן שלו יקבעו במידה רבה את אופי המעורבות הבינלאומית. ולכן שאלת המפתח איננה 'האם תהיה מלחמה', אלא 'איזו מלחמה'".
רוסיה שקועה עמוק במלחמה באוקראינה, עם מחויבות צבאית וכלכלית כבדה. פתיחת חזית ישירה מול ארה"ב תסכן הסלמה בין מעצמות גרעיניות - תרחיש שמוסקבה מבקשת להימנע ממנו. סביר יותר להניח כי במקרה של עימות תבחר רוסיה במעורבות עקיפה: סיוע מודיעיני, לוגיסטי וטכנולוגי, אספקת מערכות נשק מתקדמות וגיבוי דיפלומטי בזירה הבינלאומית. רק אם תרגיש שפגיעה חמורה בנכסיה האזוריים, למשל בזירה הסורית, מאיימת על מעמדה, ייתכן שתשקול צעדים משמעותיים יותר, וגם אז לא בהכרח צבאיים וישירים".
התרחיש הסביר: חות'ים וחיזבאללה
בנוגע להרתעה הגרעינית הדגיש את האפקט המרסן. "העובדה שלרוסיה, סין ופקיסטן יש נשק גרעיני מוצגת לעיתים כהוכחה לכך שהמערכה עלולה להפוך לעולמית. אך דווקא נשק גרעיני פועל בדרך כלל כגורם מרסן. מעצמות גרעיניות נזהרות מאוד מהתנגשות ישירה ביניהן, בשל הסיכון להסלמה שאיש אינו מעוניין בה. הרתעה הדדית איננה מבטיחה שקט, אך היא מצמצמת מאוד את הסיכוי למלחמה כוללת".
אף אחד לא רוצה נזק כלכלי
עוד הצביע על הכלכלה כגורם ממתן. "מלחמה אזורית רחבה תשפיע מיידית על מחירי האנרגיה, על נתיבי השיט במפרץ ועל השווקים הפיננסיים. סין תספוג נזק כלכלי כבד, רוסיה תעמוד בפני סנקציות נוספות ופקיסטן תתקשה לשרוד זעזוע פיננסי. גם מדינות המפרץ כמו איחוד האמירויות הערביות וקטר יעמדו בפני דילמה קשה בין שיתוף פעולה עם ארה"ב לבין ניסיון לשמור על ניטרליות מחשש לפגיעה במתקני אנרגיה".
בסיכום דבריו התייחס אלעד למיתוס הברית האוטומטית. "בעולם הערבי נפוצה לעיתים תפיסה שלפיה קיים 'ציר' מגובש, כמעט ברית צבאית בין מוסקבה, בייג'ינג וטהראן. בפועל אין אמנת הגנה הדדית, אין מנגנון פיקוד משותף ואין מחויבות פורמלית להיכנס למלחמה זה למען זה. נכון, יש חפיפה באינטרסים מול ארה"ב, אך אין זהות אינטרסים מלאה. שותפות אנטי־אמריקאית איננה שקולה לברית צבאית".
"העוצמה מייצרת זהירות"
את דבריו חתם בהבחנה בין תודעה למציאות: "בעולם הערבי מדברים על 'מלחמת עולם שלישית'. בעולם המעצמות חושבים במונחים של עלות־תועלת, סיכון־סיכוי והרתעה גרעינית. לכן הסבירות למעורבות עקיפה גבוהה. הסבירות למלחמה עולמית ישירה נמוכה בהרבה. ביחסים בין מעצמות גרעיניות, לעיתים דווקא העוצמה היא זו שמייצרת זהירות".