אין יותר מקום מסתור: הטכנולוגיה המפחידה ש"צדה" את המפקדים האיראנים

השימוש בבינה מלאכותית בתקיפה באיראן אפשר איתור מטרות דינמי ופגיעה כירורגית. הטכנולוגיה אפשרה התאמת יעדים בשניות ודיוק מבצעי חסר תקדים, שגבר גם על ניסיונות המילוט ושינויי המיקום של הבכירים האיראנים

מעריב אונליין צילום: מעריב אונליין
בצלאל סמוטריץ' מתייחס לתקיפה באיראן | צילום: באדיבות i24 news

כזכור, במסגרת "מבצע נרניה" שנועד לרכז מדעני גרעין במקום אחד ולאפשר פגיעה מדויקת וישירה, גורמי המודיעין דירגו את מדעני הגרעין של איראן לארבע רמות חיסול. ככל שמדען החזיק בידע צבאי משמעותי יותר ובמידע שקשה להחליף, כך דורג ברמה גבוהה יותר. בהתאם לכך הוכנה רשימת חיסול, ובראשה המדענים שנחשבו למסוכנים ביותר.

התקיפה שבה חוסלו גם מדעני גרעין התאפשרה הודות למודיעין מדויק שנאסף באגף המודיעין. כלל המדענים והמומחים שחוסלו נחשבו מוקדי ידע מרכזיים בפרויקט הגרעין האיראני ובעלי ניסיון מצטבר של עשרות שנים בתחומי פיתוח הנשק הגרעיני. רבים מהם נחשבו ממשיכי דרכו של פח'רי זאדה, שנחשב לאבי פרויקט הגרעין האיראני.

כדי לאתר את מיקומו הוחלט לנסות טכנולוגיה צבאית שפותחה לפני יותר מעשור, אך טרם הופעלה בזמן אמת. גורמים ישראלים ואמריקאים אמרו כי במסגרת המאמצים לאיתור ביארי שופרה הטכנולוגיה המקורית ושולבה בה בינה מלאכותית. זמן קצר לאחר מכן, כך לפי הגורמים, ישראל האזינה לשיחותיו, ומהמידע שנאסף הסיקה את מיקומו המשוער – ותקפה שם.

עוד דווח כי נעשה שימוש באותה טכנולוגיה גם במאמצים לאיתור חטופים ברצועה. לפי תשעה גורמים ביטחוניים מארה"ב ומישראל, מדובר בדוגמה אחת בלבד לשימוש נרחב וחסר תקדים בטכנולוגיות AI במהלך המלחמה. על פי הדיווח, ישראל השתמשה באותו מודל גם לניתוח תגובות בעולם הערבי לאחר חיסול חסן נסראללה. עם זאת, צוין כי המודל לא היה מדויק תמיד, ולעיתים תרגם ביטויים באופן שגוי.

תגיות:
איראן
/
תקיפה באיראן
/
בינה מלאכותית
/
המלחמה עם איראן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף