במקביל, דווח כי צרפת קוראת לכלל אזרחיה לצאת מאיראן בדחיפות - כבר בשעות הקרובות.
כעת, הפנטגון מבצע את הצעד הגדול ביותר בהיסטוריה שלו במזרח התיכון בעשרים השנים האחרונות, כאשר טראמפ שוקל מבצע רחב יותר בהובלת כוחות אמריקאיים, מבלי לחשוף במפורש את מטרותיו. האם המבצע יתמקד שוב במתקני הגרעין? האם יכלול גם תקיפות נוספות במטרה להשמיד את ארסנל הטילים הבליסטיים של איראן? או שמא המטרה היא מה שטראמפ הצהיר בעבר כ"סכנה מוחלטת": שימוש בכוח צבאי להפלת משטר במזרח התיכון?
חלק מהמומחים מזהירים כי איראן עשויה להסיק מהתגובה הצנועה שלה למבצעים הקודמים כי היא נדרשת להעלות את עלות המלחמה עבור ארצות הברית. בטלגרף רשמי לאו"ם, נמסר כי אם איראן תותקף, כל בסיס, מתקנים ונכסי כוחות עוינים באזור יהוו מטרות לגיטימיות, והארצות הברית תישא באחריות מלאה לתוצאות בלתי צפויות ולא מבוקרות.
במקרה זה, הבכיר בפנטגון ציין כי הסיכוי לסיכון גבוה יותר קיים אם המבצעים יופעלו על ידי ארצות הברית ולא ישראל. בתקיפה אשתקד, ישראל ספגה את רוב מתקפות הטילים האיראניות, אך הביאה לנזק רב ואף להרג עשרות אזרחים. מתקפות כאלו אילצו את ישראל לשמור על מלאי המיירטים שלה, והמומחים מזהירים כי סכסוך ארוך יותר עלול למתוח את יכולת ההגנה שלה.
איראן עומדת בפני חישוב סיכונים מורכב אם תחליט לנקוט בפעולה נרחבת נגד הכוחות האמריקאיים או הערים בישראל. כל תגובה כזו מהווה "הימור אדיר" עבור משטר שמטרתו העליונה היא הישרדות. התגובה האיראנית עלולה לגרום לטראמפ ולראש הממשלה בנימין נתניהו להחריף את הלחץ ולשאוף להפלת ממשלת איראן.
במהלך 13 החודשים הראשונים של כהונתו, טראמפ הורה על שבע תקיפות צבאיות במדינות אחרות, והוא מצטייד בביטחון בעקבות הצלחת המבצע הקומנדו בו נלכד נשיא ונצואלה ניקולאס מדרו בתחילת ינואר והובא לארה"ב.
במקביל, טראמפ ממשיך להשתמש ברטוריקה תקיפה כלפי איראן, והבטיח בפוסט ברשתות החברתיות: "הפעם הבאה תהיה גרועה יותר! אל תחזרו על זה". בתגובה, נמסר ממשלת איראן: "אם תדחפו אותנו, נגן על עצמנו ונגיב כמו שמעולם לא הגענו למצב כזה".
התרעות פיקוד העורף