לדברי גורמים בישראל, טראמפ דיבר על מסגרת זמן של ארבעה שבועות, אך הדגיש כי ייתכן שהדברים יסתיימו מוקדם יותר. בישראל סבורים כי אמירה כזו אינה התחייבות - לא להמשך ולא לעצירה. "מה שהוא אומר היום לאו דווקא מחייב את מה שיעשה מחר", אומרים הגורמים, ומוסיפים כי לכן האסטרטגיה בירושלים היא מודולרית - למצות כל יום להשגת יעדים שניתן להשלים גם אם המערכה תיעצר לפני מימוש יעד רחב יותר. בישראל מזכירים כדוגמה מערכה קודמת, המבצע עם כלביא, שנמשכה פרק זמן קצר מהצפוי - ומבהירים כי אין הנחה שהפעם תינתן פריבילגיה של זמן בלתי מוגבל.
לצד שיתוף הפעולה המבצעי עם ארה"ב, בישראל מבהירים כי אין בהכרח זהות מלאה ביעדים האסטרטגיים. גורמים בישראל אומרים כי "אין יעד-על משותף אחד" - וכי אף שהיה תיאום הדוק בתחילת הדרך, המציאות דינמית ועשויה להשתנות בהתאם לשיקולים אמריקאיים פנימיים ולהצעות שיגיעו מטהרן. בישראל לוקחים בחשבון אפשרות שאיראן תנסה להציע לטראמפ מסלול יציאה - גם אם בפומבי נשמעות הצהרות על סירוב למו"מ עם "האויב", כמו דברי הבכיר האיראני, עלי לריג'אני, שטען היום כי "איראן לא תנהל משא ומתן עם ארצות הברית". אולם, בישראל מעדיפים לקחת את הדברים בערבון מוגבל ומזכירים כי בעבר כבר נחתמו הבנות והפסקות אש דרך ערוצים דיפלומטיים, לעיתים בניגוד לרטוריקה הפומבית.
בתוך הדיון הישראלי עולה תרחיש שבו המערכה תסתיים בפגיעה קשה ביכולות האיראניות - מבלי להביא להפלת המשטר. בישראל מזכירים דוגמאות מהעבר, ובהן ונצואלה, שבה הופעל לחץ אמריקאי כבד אך המשטר נותר על כנו - אם כי נאלץ להתחשב יותר באינטרסים אמריקאיים. ההערכה בירושלים היא כי גם באיראן ייתכן תרחיש שבו יוכרז על "השמדת יכולות" או "השגת יעדים", בעוד שהמערכת השלטונית תשרוד, מוחלשת וזהירה יותר. גורמים בישראל אף מודים כי גם לישראל יש אינטרס לאפשר נרטיב של הצלחה אמריקאית - כדי לאפשר המשך פעולה ולמנוע בלימה מוקדמת.
באשר להישגים בשטח, בישראל מציינים כי כבר הושגו פגיעות משמעותיות בדרגי פיקוד וביעדים מרכזיים. בין היתר מדברים על פגיעה בבכירי מערכת הביטחון האיראנית ובמפקדים בכירים במשמרות המהפכה - מהלכים שנועדו לייצר דה- סטביליזציה, לשבש רציפות פיקודית ולהאט את יכולת התגובה. עם זאת, בישראל נ ננ מדגישים כי מדובר בהישגים טקטיים - לא במטרה אסטרטגית כשלעצמה.
"אתה לא מחליף משטר באמצעות חיסול מפקדים בלבד", אומרים גורמים בישראל, "אבל אתה מערער את היכולת שלו לתפקד, להתארגן ולהגיב". לצד זאת מציינים בישראל כי תקיפות נגד בסיסים ותשתיות של משמרות המהפכה והבסיג' שוחקות את מנגנוני הכוח והדיכוי - ומחלישות את אחיזת המשטר גם פנימה.
אחת השאלות המרכזיות היא האם המערכה עשויה להוביל לשינוי פוליטי בתוך איראן. גורמים בישראל מעריכים כי בתוך שבוע עד שבועיים ניתן יהיה להבין טוב יותר את הדינמיקה. לדבריהם, הכול תלוי בשני משתנים מרכזיים - יכולת המשטר להתארגן מחדש ולבחור יורש ברור במקרה של פגיעה בהנהגה, והאם כוחות אופוזיציה יזהו חולשה ויחליטו להרים ראש. בישראל מדגישים כי משטר נתפס כחזק כל עוד הוא מסוגל להגיב ולהשליט סדר - אך אם יתקשה גם להחזיר מכה וגם לדכא מחאה, עלול להיווצר סדק.
במקביל עוקבים בישראל גם אחר מאבקי הירושה האפשריים בטהרן. לא ברור מי ייבחר ומתי - ואם הבחירה תייצר יציבות או מאבקי כוח. בישראל מזכירים כי גם דיווחים סותרים על גורלם של בכירים איראנים בימים האחרונים ממחישים את הערפל והכאוס. ההערכה היא כי אם בתוך פרק זמן קצר יתברר שהמשטר מצליח להתייצב ולשדר רציפות - הסיכוי לטלטלה פנימית יקטן. מנגד, אם ייווצר רושם של חולשה וחוסר שליטה - ייתכן שהאופוזיציה תנסה לנצל זאת.
בזירה הצפונית מתארים גורמים בישראל פעילות מתונה יחסית מצד חיזבאללה. הארגון החל בירי ובפעילות מוגבלת, אך בישראל מעריכים כי מדובר בעוצמה נמוכה יחסית. לא ברור אם מדובר בריסון מכוון או במגבלה מבצעית - אך המסר בירושלים חד - כל הסלמה תיענה בתגובה קשה. גורמים בישראל מציינים כי חיזבאללה מצוי בלחץ איראני, בהיותו נתמך מרכזי של טהרן, אך גם מבין את המחיר שעלול לשלם לבנון במקרה של מלחמה כוללת. עם זאת, בישראל לא פוסלים תרחיש שבו לא תהיה ברירה אלא להרחיב את העימות אם הארגון יסלים או יפגע במטרות אסטרטגיות. במקביל מבהירים כי מוקד הפעולה העיקרי נותר איראן - אך נערכים לאפשרות של פתיחת חזית רחבה יותר אם המציאות תכפה זאת.
התרעות פיקוד העורף