הורוביץ פתח את דבריו בתיאור האווירה בעיר תחת אש: "אני פה בקריית שמונה אל מול אזעקות שהיו פה לפני כמה דקות ואחרי לילה, בעצם כבר 4-3 לילות, שבהם אנחנו נמצאים בתוך איזה שהיא הרגשה של שדה קרב. כשמדברים על זה שחיל האוויר מפציץ בלבנון, הם בדרך כלל חגים או חולפים מעל אצבע הגליל וקריית שמונה, וכשמדובר שתותחים של צה"ל יורים לעבר מטרות בלבנון, אז התותחים נמצאים כאן בשטחינו, לא רחוק מכאן. כשאתה מתעורר באמצע הלילה והתותחים רועמים והמטוסים חגים, זו בהחלט הרגשה לא נעימה".
לדבריו, הקושי המרכזי אינו רק הירי, אלא זמן התגובה האפסי: "הבעיה המרכזית שלנו פה זה שאין התרעה. יש תחרות בין האזעקה לבין הנפילה. החוסן הנפשי של אנשים שגרים באזור הזה הוא מאוד בעייתי. כשאתה יושב באולפן בנווה אילן או ברדיו 103 בגוש דן, אתה יודע שיש לך שלוש דקות, ארבע דקות, לאט לאט בחיוכים לצאת וללכת ברוגע לממ"ד. כאן אין את זה".
הורוביץ התייחס גם לסוגיית הפינוי וההגירה למרכז הארץ: "אני לא בטוח שלשבת בראשון לציון או בתל אביב או באר שבע זה יותר מוגן מאשר פה. אבל ישנם אנשים שאומרים 'עדיף לי לשבת באיזה בית מלון קטן בתל אביב כי יש לי ארבע דקות לארגן את המשפחה ולרוץ לממ"ד'".
התרעות פיקוד העורף