כדי לשמר את הישגי המלחמה החשובה הזו למדינת ישראל, יש לנקוט בשורת צעדים צופי פני עתיד ולהיערך מבעוד מועד.
2. אשליית המרד העממי באיראן: השאלה המרכזית היא האם העם האיראני אכן יצא לרחובות כדי למגר את המשטר. עלינו להבין: חיל אוויר לבדו לא יביא לשינוי שלטוני. העם האיראני עומד חסר אונים וללא נשק מול משמרות המהפכה, החמושים מכף רגל ועד ראש וברוטליים ללא גבול, יחד עם זאת יש סיכוי (לא גדול) שהכורדים יחצו בהמוניהם את הגבול מעיראק לאיראן להילחם עם משמרות המהפכה.
3. סכנת שיקום "ציר הרשע": במידה ומשטר האייתוללות ישרוד את גל התקיפות הנוכחי, קיים חשש כבד כי בגיבוי רוסי וסיני הוא ישקם את יכולותיו במהירות. במצב כזה, איראן לא תהסס להפר כל הסכם שייחתם מול ארצות הברית, ותחזור להוות איום על ישראל.
4. טראמפ והאינטרס הישראלי: עלינו לשאול ביושר - האם טראמפ ימשיך להעדיף את האינטרסים הצרים שלו ושל ארצות הברית על פני ביטחון ישראל? ראינו כבר כיצד פעל בנושא חמאס; אין לנו כל ערובה שהוא יתחשב בצרכים האסטרטגיים שלנו כשיחליט על הצעד הבא.
5. הצלחה צבאית אינה ביטחון ארוך טווח: הצלחה טקטית בשדה הקרב, מרשימה ככל שתהיה, אינה מהווה ערובה לביטחון ישראל לשנים הבאות. האיומים רק משנים צורה.
הכתובת על הקיר. אם לא נתעורר עכשיו ונפסיק להשתכר מהאופוריה של הרגע, המחיר שנשלם בעתיד יהיה בלתי הפיך.