"אני מחויב לתושבים שלי. העברתי הנחיה לתושבים להיהצפצמד למרחבים המוגנים, הוצאתי סרטונים שלי מנחה את התושבים. מיד קיבלתי ביקורת מצה"ל. מפקד יחידת העורף שעובד מולי השתולל מזעם. הוא צעק עליי. דובר צה"ל הכחיש אותי. אמרו שאני חסר אחריות. אבל אז החלה המתקפה והטילים החלו ליפול על האזור, ומיד התמונה התהפכה והפכתי לסוג של גיבור", המשיך.
למרות הקושי הבלתי נסבל, דוידוביץ' סירב לקרוא לפינוי נוסף והפנה את האצבע המאשימה כלפי המדיניות האסטרטגית של הממשלה: "צריכה להשתנות הדירקטיבה לכל הקשור לתפיסה הלוחמנית אל מול אותו ארגון". הוא חתם בקריאה ברורה לדרג המדיני: "התושבים שלי ששוהים כרגע בממ"דים ובמקלטים מוכנים לסבול את זה עוד שבוע, עוד חודש כל זמן שנדרש. כל מה שאנחנו מבקשים זה לאפשר לצה"ל לעשות את העבודה. לאפשר לתושבים שלנו לחיות בכבוד. אין תעסוקה והממשלה נדרשת לעשות מה שצריך לעשות כדי לאפשר פה חיים נורמטיביים. במקום להגיד שמקצצים לנו בתקציבים - לשחרר, לאפשר, להכיל, לחבק אותנו".