מה שבא לידי ביטוי בצורה ברורה בטור שפורסם ב"אל נשרה" הוא "ההנחה המוטעית של חיזבאללה בתחילת הקרב". נכתב כי הארגון חשב כי העיסוק הישראלי במלחמה עם איראן יגביל את התגובה הישראלית בלבנון ויעצים את יכולתו להתמודד עם המתקפות. אך המציאות התבררה ככואבת מאוד. במקום תגובה מוגבלת, ישראל הגיבה בהתקפות ממוקדות ומסיביות יותר. הטעות הזו של חיזבאללה גרמה להפסדים ניכרים בצד הלבנוני, שנראה שיצטרך לשלם מחיר כבד עבור חישובים שגויים אלו.
ההסלמה הצבאית לא תימנע, והמצב בלבנון צפוי להחמיר. חיזבאללה, שחשב כי הוא יוכל להרתיע את ישראל בהשפעת הקרב על איראן, יימצא את עצמו במצב קשה הרבה יותר, בו המלחמה לא תסתיים עם תוצאה חיובית. זהו תסריט של מלחמת התשה שצפויה להימשך תקופה ארוכה, בדומה למה שהתרחש בעזה במלחמה האחרונה, כך כתבו ב"אל נשרה".
במאמר עלה החשש כי החלק הקשה ביותר במלחמה הזו הוא שבסופו של דבר העם הלבנוני הוא שיישא את עיקר המחיר. בעוד שחיזבאללה מסוגל להילחם ולספוג נזקים מסוימים, הרי שההרס שיגיע לציבור הלבנוני יהיה הרבה יותר רחב ומסיבי. ההשפעות על חיי היומיום של האזרחים, הרג, פציעות והרס תשתיות יפגעו בשכבות העם הלבנוני יותר מכל. העם הלבנוני יהיה הסובל העיקרי מהמלחמה הזו, וייקח על עצמו את כל המחיר של עימות שאינו תלוי בו.
בסיכום המאמר, נכתב כי המציאות הכלכלית והחברתית בלבנון תעבור תהליך של קריסה קשה. כל אחד מהאזורים, הכפרים והעיירות הלבנוניות יתמודדו עם נזקים קשים מהתקיפות הישראליות. לא רק שהמדינה נמצאת במצב של חוסר יציבות פוליטית, אלא גם העם הלבנוני נחשף למצב שבו כל מהלך מלחמתי של "חיזבאללה" מוביל בסופו של דבר למותם של אזרחים חפים מפשע ולפגיעה אנושה בתשתיות.