לאריג'אני, שנחשב עד לאחרונה ל"שורד האולטימטיבי" של הפוליטיקה האיראנית ואף סומן כיורש אפשרי, למרות שאינו סמכות דתית, מצא את עצמו ככל הנראה באותו מקום קטלני שאליו הגיעו קודמיו.
מעבר לייחוסו, לאריג'אני היה איש אמונו המובהק והקרוב ביותר של המנהיג העליון הקודם, עלי חמינאי. הוא החל את דרכו כקצין בכיר במשמרות המהפכה, תפקיד שעיצב את תפיסתו הביטחונית. לאחר מכן מונה על ידי חמינאי אישית לראש רשות השידור האיראנית, עמדה קריטית בעיצוב התודעה מבית. נאמנות מוחלטת זו באה לידי ביטוי גם בנכונותו "ללכלך את הידיים", כאשר פיקח, כך על פי הדיווחים, על דיכוי אכזרי של הפגנות אזרחים מבית לבקשתו הישירה של חמינאי, צעד שהוביל לסנקציות אמריקאיות נגדו.
התרעות פיקוד העורף