הפרשן הבכיר והוותיק תיאר תמונת מצב, ולפיה איראן מאבדת שליטה ומתחילה לתקוף יעדים באופן פזיז, דוגמת השגרירות האמריקנית בבגדד ואיומים על שכנתה מצפון, טורקמניסטן. בהתייחסו להשלכות החיסול של בכירים איראנים, הדגיש כי הכוח עובר כעת לידי גורמים קיצוניים יותר במשמרות המהפכה, דוגמת הגנרל עלי עבדאללהי. עם זאת, הוא סייג והבהיר כי צבא איראן הסדיר (הארטש) נותר מחוץ למעגל הפגיעות האמריקניות והישראליות, מה שעשוי לרמז על תפקידו ביום פקודה.
היעד, להערכתו, אינו בהכרח הפלת המשטר, אלא שינוי כיוון. "אני חושב שהיעד של שינוי המדיניות של המשטר הוא יעד ריאלי. אני לא שולל את האפשרות שהמשטר הזה ייפול. אני לא יודע אם צריך בשביל זה שבוע או שנתיים - ואני לא מתיימר לדעת", אמר.
המשבר בחיזבאללה והאולטימטום לנביה ברי
בגזרה הלבנונית, יערי ביטל את הצורך בתמרון קרקעי לעבר נהר הליטני, והסביר כי האיום המרכזי מגיע מאזורים צפוניים יותר בבקעת הלבנון. הפתרון, לדבריו, טמון בלחץ דמוגרפי על חיזבאללה באמצעות פינוי ערים שיעיות כמו בעלבכ, נבטיה וצור.