מעבר לכך, ההתכנסות ההמונית מסכנת את הנוכחים, בשל חוסר היכולת למצוא מחסה במקרה של המשך מתקפה. יש כאן גם עניין של חוסר מקצועיות, שכן ריבוי מטפלים בזירה לא תמיד מועיל. הבעיה המרכזית היא חוסר המקצועיות של פיקוד העורף. הגיע הזמן לעשות סדר בברדק הזה.
פיקוד העורף, שאמור לקבוע את תורת ההפעלה, צריך להוציא פקודה ברורה: להסדיר את מבנה הכוחות שמגיעים לכל זירה בהתאם לחומרת הפגיעה - כמה שוטרים, כמה אמבולנסים, כמה רכבי כיבוי; מתי מכניסים את כוחות העזר העירוניים, ואיך "מעבירים את המקל" מהכוח הראשון שמגיע לצוותי הרשות המקומית או ליחידות חילוץ של פיקוד העורף בזירת הרס גדולה.
ההתקהלות הזאת של מאות לובשי מדים מארגוני ההצלה השונים לא תמיד תורמת - להפך. היא מגבירה את החרדה בקרב הציבור, מסכנת את אנשי הכוחות עצמם, שוחקת אותם לטווח ארוך ומונעת מהם להיות זמינים לזירות אחרות.
על מפקדי פיקוד העורף מוטלת כעת המשימה לעשות סדר בבלגן בזירות הנפילה השונות.
התרעות פיקוד העורף