עד כה במסגרת מבצע "שאגת הארי" יורטו מעל ל-90% מהאיומים אל עבר שטח מדינת ישראל. קרוב לשלושה שבועות מאז החל המבצע הצבאי באיראן, נחשפים היום (חמישי) פרטים חדשים על מכת הפתיחה בשני טהראן. במשך ימים בחנו בצה"ל את המועד לפתיחת המערכה. הגורם המרכזי שהשפיע על המועד היה מזג האוויר. בצה"ל הבינו כי הם חייבים מרגע מעת הפתיחה לפחות 72 שעות של מזג אוויר יציב, ללא עננות וגשם מעל איראן. הסיבה היא שחיל האוויר וצבא ארה"ב ביקשו לפגוע במערכי ההגנה האווירית ומערכי הטילים קרקע קרקע של איראן אשר היו אמורים לאיים על העורף הישראלי.
התוכנית "חור בהגנה" נועדה לפגוע במועצת ההגנה של איראן אשר התכנסה קצת לפני שמונה בבוקר, לפי שעון ישראל, בטהראן. במקביל, התברר כי הצמרת הבטחונית מתכנסת בישיבה אחרת בבנין המנסטריון. הכינוס נקבע לשעה וחצי קודם לפגישת מועצת ההגנה. ולא היתה אמורה להיות חפיפה בין שני הכינוסים.
עוד התברר כי הכינוס של בכירי הביטחון אמור להסתיים חצי שעה לפני מועד התקיפה של חיל האוויר. בישראל הבינו כי אין סיכוי בעולם שהאמריקאים יזיזו את המועד של התקיפה. במקביל בדקו באמ"ן ובחיל האוויר וגילו שזמנים זה לא ערך מקודש בקרב האיראנים, ומתוך עשרה כינוסים של חברי מועצת הביטחון, תשעה מהם נפתחו באיחור של בין ארבעים דקות לשעה. כך גם מועד הסיום של מפגשי המעבר.
מפקד חיל האוויר האלוף תומר בר החליט לקחת את הסיכון כי גם ביום שבת 28 לפברואר, יאחרו החברים להתכנס. עשרות המטוסים המריאו בו זמנית והפתיעו בתקיפה. גם חברי הביטחון לא חרגו ממנהגם ואיחרו לפתוח את המפגש בארבעים דקות, מה שאיפשר לחיל האוויר לתקוף אותם בלוח הזמנים שנקבע מראש.
בינתיים, בכל בסיסי חיל האוויר מטוסי החייל כמאתיים במספר, מחלק מהם החלו להניע מנועים ולהתייצב על מסלולי ההמראה בהמתנה דרוכה לאור הירוק. מרגע שנחתה הפצצה האחרונה בטהראן, נתן מפקד חיל האוויר את הפקודה למבצע השני באותו היום, ״מבצע בראשית״, בו כמאתיים מטוסים המריאו למערב איראן כדי לפגוע בכל הטילים שמיועדים לפגוע בעורף הישראלי ובמתקנים האמריקאים. המטוסים שנותרו מאחור נשלחו למשימות הגנת שמי המדינה, וכן לסייע לכוחות קרקע של צה"ל אם הם יזדקקו בעזה או בלבנון לסיוע של אש מטוסי קרב.
אגב, חיל האוויר שיגר עשרות כטב"מים כדי לתקוף את מערכי הטילים, חלקם ישנים וזולים נשלחו מתוך הבנה כי הם יטוסו רק לכיוון אחד: יפגעו בטילים האיראנים, אבל גם יעסיקו את מערכות ההגנה האווירית האיראנית, ובכך יאפשרו למטוסי הקרב לתקוף את מערכי ההגנה האווירית. אגב, אחד הכטב"מים שנשלחו למשימה לכיוון אחד, חזר לנחיתה בבסיס חיל האוויר בתום המשימה.
קצין הבכיר סיפר על מהלכי הלחימה והתיכנון: "צה״ל נכנס למערכה לאחר תכנון מוקדם, סדור ורחב היקף, המבוסס על מאמץ מודיעיני מתמשך, אימונים רבים ושיתוף פעולה אסטרטגי עם ארצות הברית. מרבית המטרות במבצע הן מטרות חדשות אשר הופללו לאחר מבצע ׳עם כלביא׳ כתוצאה מעבודת מודיעין מתמשכת ורחבת היקף של אמ״ן ולמד״ן. התוכנית המבצעית נבנתה כך שתאפשר ניהול מערכה מתמשכת, תוך סנכרון בין מאמצי ההתקפה וההגנה, ניהול סיכונים והתאמה שוטפת של היעדים האסטרטגיים תוך הסתכלות רב-זירתית. נבנתה תוכנית פעולה יומית סדורה אשר יודעת להתאים את עצמה תוך כדי תנועה לכל אירוע מתפרץ. בפועל, התוכנית המבצעית מומשה במלואה, תוך התעלות והשגת היעדים המרכזיים כבר בשלבי הפתיחה של המערכה".
הקצין סיפר על שיטת ההפעלה של חיל האוויר והגדיר אותה בשיטת הרכבות: ״מטרו״ ו ״שלג״, כאשר ההבדל בינהם הוא הצורך בתדלוק המטוסים באוויר. "התקיפה מתבצעת בין היתר באמצעות הפעלת 'רכבות מטרו' בעומק – המאפשרות רציפות מבצעית, תקיפה רב-מוקדית וסנכרון בין מאמצים שונים בזירות ובטווחים משתנים.המאמץ לסיכול הטק״ק מתבצע באמצעות מטסי "מטרו" רציפים, המאפשרים סיכול משגרים ופעילים בזמן אמת, לצד קיום מרוץ למידה מתמשך והפקת לקחים תוך כדי לחימה. כלל המאמץ נשען על השגת עליונות אווירית ושימורה, כמאמץ מרכזי ומתמשך מראשית המערכה״ אמר הקצין אשר גילה ״כ-20% מהגיחות המבצעיות שיוצאות משנות את מטרותן לאחר היציאה".
לדבריו, בעקבות מודיעין שנכנס כמו ביצוע סיכול ממוקד או פגיעה במערכי ירוט שמזוהים, במבצע "עם כלביא" צה"ל מיקד את מאמציו בשלושה מרחבים באיראן ואילו במבצע "שאגת הארי", צה"ל פועל ומשיג עליונות אווירית בכל רחבי איראן, אומרים בחיל האוויר.
בצה״ל מצינים כי הפגיעה במערכי הפו״ש והתעשייה הצבאית, "על פי הערכות, הפגיעה הרחבה במשמרות המהפכה הובילה לכך שקיים קושי לארגון לתפקד כמסגרת צבאית סדורה, ופועל ללא מנגנון פיקוד ושליטה אפקטיבי, ללא תיאום וסנכרון בין מרכיביו, ובמקרים רבים על בסיס יוזמות מקומיות של מפקדים בשטח. הגמישות המבצעית של חיל האוויר מאפשרת סיכול בכירים בזמן אמת, גם במרחקים של כ-1,500 ק״מ אשר מהווה יכולת חסרת תקדים. מתבצעת השמדה שיטתית בכלל שרשרת הייצור של התעשייה הצבאית האיראנית בכלל התחומים. נגרעה באופן משמעותי יכולת ייצור הטילים, עד כדי שלילת יכולת ייצור אפקטיבית", אמר הקצין.
בהתייחסו ללחימה של חיל האוויר בלבנון, אמר" "מעל ל-2,200 חימושים הוטלו. מעל 220 מטרות ציד. כ-2,000 מטרות. מעל 100 מטרות עוצם בכל רחבי לבנון. בוצעו מעל ל-1,000 גיחות קרב". לדבריו, ההערכות למערכה היתה כך שצה״ל נכנס למערכה לאחר תכנון מוקדם, סדור ורחב היקף, המבוסס על מאמץ מודיעיני מתמשך, אימונים רבים ושיתוף פעולה אסטרטגי עם ארצות הברית.
"מרבית המטרות במבצע הן מטרות חדשות אשר הופללו לאחר מבצע ׳עם כלביא׳ כתוצאה מעבודת מודיעין מתמשכת ורחבת היקף של אמ״ן ולמד״ן. התוכנית המבצעית נבנתה כך שתאפשר ניהול מערכה מתמשכת, תוך סנכרון בין מאמצי ההתקפה וההגנה, ניהול סיכונים והתאמה שוטפת של היעדים האסטרטגיים תוך הסתכלות רב-זירתית. נבנתה תוכנית פעולה יומית סדורה אשר יודעת להתאים את עצמה תוך כדי תנועה לכל אירוע מתפרץ. בפועל, התוכנית המבצעית מומשה במלואה, תוך התעלות והשגת היעדים המרכזיים כבר בשלבי הפתיחה של המערכה", אמר הקצין.
התרעות פיקוד העורף