חיזבאללה ביצע בימים האחרונים יותר מ-150 תקיפות לשטח ישראל. חיזבאללה מבצע את הירי באופן ממוקד ליישובים הצמודים לגבול הצפון וכן לערים קריית שמונה, שלומי, מעלות, צפת ונהריה. המטרה היא ליצור לחץ על התושבים. ממשלת ישראל קיבלה החלטה נכונה שלא לפנות את תושבי הצפון מבתיהם. הבעיה שגם כאן הממשלה מתנהלת באופן עקום. היה מצופה ממשרד הביטחון להכין מראש את היישובים באופן כזה שלכל בית בישובי הגדר יהיה ממ"ד צמוד ואף ממ"ד בתקן המשופר - כזה עם מקלחת ושירותים שמאפשר שהות ארכה.
איראן וחיזבאללה עסוקים כעת להשיג רק מטרה אחת: שרידות. לשם כך הם בוחרים בכמה מהלכים טקטיים. המרכזי שבהם: לנסות ולשבור את החוסן הישראלי. ההבנה באיראן ובחיזבאללה היא כי ירי לאורך כל היום כל יום עשוי לסדוק את העמידות של העורף הישראלי. חיזבאללה מבין כי ירי ללא הפסקה ליישובי קו העימות בצפון עשוי להוביל לנטישה שלהם, אפילו באופן חלקי.
ישראל לא באמת מנהלת מלחמה אמיתית בלבנון. המהלכים כרגע בלבנון הם לא יותר מ"פול גז בניוטרל". הרבה רעש, פחות מעשים. ממשלת ישראל חייבת להגדיר לצה"ל משימות, מטרות, מדדים וזמנים. ממשלת ישראל צריכה להגדיר לצה"ל שחיזבאללה נמצא צפונית לליטאני, נשק ארוך טווח יכול להיות רק צפונית לזהרני, ולגרום לממשלת לבנון לרדת דרומה ולפעול כריבון בשטח.
המטרות הללו לא בשמיים. ניתן להשיג אותן, וניתן דרכם להביא לשקט וביטחון לאורך זמן בגבול הצפון. עד עכשיו נראה כי צה"ל פועל בעצלתיים, בכבדות ובחוסר נחרצות. מבחינה מבצעית מצופה כי צה"ל יפעל מהר, יכה בעוצמה ויפעיל לחץ על האוכלוסייה השיעית שתומכת בחיזבאללה ועל ממשלת לבנון שמפחדת מחיזבאללה. היציאה קדימה לקווי הגנה הם מהלך נכון, אבל זה לא מספיק. זה לא יזיז את חיזבאללה ממקומו.
צה"ל חייב להפחית באופן מהיר את הירי לצפון. צה"ל אומנם נמצא בהגנה קדמית ולא בהתקפה, אבל הוא יכול לבצע את הפעולות הללו שיובילו לפחות לדחיקת חיזבאללה למצב שהוא יחשוב פעמיים אם הוא יכול או רוצה לבצע ירי לגליל, וזאת גם תהיה המקדמה למהלך למימוש מטרות המלחמה לפתרון של שקט ויציבות ביטחונית בגבול הצפון לשנים הבאות.