הוא מגלה את ההיקף של ניסיונות איראן לאתגר את העורף הישראלי, לא רק בירי טילים בליסטיים אלא גם במאות רבות של כטבמי נפץ, שהיו אמורים לחולל נזק, הרס והרג ברחובות ישראל.
"האיראנים ירו לא מעט כטב"מים, סדר גודל של מאות רבות. העורף פחות הרגיש הפעם את ההיקפים כי היה שיפור ניכר בכל הגופים שעוסקים בזה. הכטב"מים הופלו לפני שהגיעו כי למדנו רבות מ׳עם כלביא׳", אומר רס"ן י׳, ומוסיף כי רק בודדים הצליחו לחדור לשטח ישראל והם יורטו מהר מאוד.
היקף הפעילות של הטייסת דורש הקרבה רבה מצד הטייסים, אנשי המערך הטכני ויתר בעלי התפקידים. לאחר ימים ארוכים של פעילות הצליח רס"ן י׳ לגנוב כמה שעות מנוחה בבית. "הבוקר הייתי בבית. העצימות כרגע והדרישות המבצעיות הן כאלה שלא כל הזמן צריך להיות בטייסת. לכן יש לנו התרעננות פעם בכמה ימים. כמובן שמשתנה בין מילואים לקבע", הוא אומר בחיוך.
רס"ן י׳ מספר על אופי הפעילות בתא הטייס ומורכבות מילוי המשימות בין שמים לארץ. לדבריו, משימה נמשכת משהו כמו שלוש שעות באוויר, תלוי בכמות הדלק. תמיד יש מסוקים על הקרקע מוכנים עם טייסים נוספים להחלפה. "הישיבה בתא הטיסה דורשת ריכוז ולא להוריד את הרגל מהגז, אבל זה משהו שאנחנו עושים מהרגע שמגיעים לטייסת - התאמנו על ריכוז לשלוש שעות".
לדבריו, האויב מצליח ללמוד בין המערכות ומציב אתגרים חדשים: "גם האויב לומד מפעם לפעם. הוא מנסה כל מני דברים שונים - למשל נתיבים שכטבמי אויב מגיעים מהם, השעות שמשגרים, המערכות שמצליחות להפיל ולא מצליחות. הם מנהלים תהליכי למידה. בתהליכי הלמידה שלנו לומדים מראש את הטעויות וההצלחות שלנו. לשמחתנו במערכה הזו לא היו נפגעים מכטב"מים של האויב. ברוב המוחלט של המקרים מתחילים להפיל את הכטב"ם, ובמקרים שלא מצליחים יש מערכות ל"א שמפילות. אנחנו מתעסקים במצוינות הטקטית בשביל להגן כמה שיותר על הגבולות".
"אנחנו עושים הגנת שמים והגנה על הכוחות. אני אחראית להקפיץ את הכוחות של הטייסת, אני אחראית לתפעל אותם מהקרקע עד שהם ממריאים, ואחרי הם כבר באחריות היב"א", היא מוסיפה.
"בימים כאלה אתה מרגיש את כל המשמעות של התפקיד שלך מתנקז לרגע חשוב. רואים הרבה יותר פעילות מיום רגיל. אנחנו במערכה אחרת מהשגרה. כל יום יש אירוע אחר, אבל בסוף זה מתנקז לאותה משימה - סיוע לכוחות, "במרכבות גדעון" בעזה ועכשיו בלבנון", אומרת סמל א׳.