לדבריו, הלחץ הצבאי והבינלאומי צריך להתמקד בפגיעה ביכולותיו המעשיות של חיזבאללה ככוח מזוין, אך מבלי לכוון את הפגיעה לעבר המדינה הלבנונית ומוסדותיה. הוא סבר כי שמירה על מוסדות המדינה חיונית כדי לאפשר ללבנון להתמודד עם המשבר הנוכחי ועם ההשלכות האזוריות הרחבות יותר.
דו לאבריסל השתמש גם בדימוי רפואי כדי להסביר את מצבה של לבנון. לדבריו, חיזבאללה דומה ל"סרטן", בעוד שהתגובה הישראלית דומה ל"טיפול כימותרפי" עוצמתי שמופעל על "החולה" הלבנוני, אף שלבנון עצמה סובלת מבעיות רבות נוספות. למרות זאת, הוא אמר כי לבנון הוכיחה בעבר יכולת עמידות גבוהה, ולכן אינו סבור שהיא ניצבת על סף קריסה, אלא בפני תהליך החלמה ממושך ומורכב.
חיזבאללה נחלש, וצבא לבנון נותר עוגן היציבות
במקביל, הוא התייחס גם למצבו של צבא לבנון והדגיש כי מדובר בגוף חיוני ליציבות המדינה. לדבריו, הצבא הלבנוני מונה כ-80 אלף חיילים וחיילות, וממלא שורה ארוכה של משימות ובהן מאבק בהברחות, טיפול בעימותים פנימיים, התמודדות עם הגירה בלתי חוקית, מאבק בטרור, פיקוח על הגבולות, ואף דרישות לפעול לפירוק חיזבאללה מנשקו. עם זאת, הוא ציין כי תנאי השירות והשכר בצבא קשים מאוד, באופן שמקשה על תפקוד תקין לאורך זמן.
בהקשר זה התייחס גם לתפקידה של צרפת בלבנון, ואמר כי פריז פועלת בהתאם ליכולותיה ומתוך מחויבות ארוכת שנים למדינה. הוא הזכיר את נוכחותם של כ-700 חיילים צרפתים בלבנון, לצד חמישה מומחים צבאיים צרפתים הפועלים בתוך הצבא הלבנוני, כחלק משיתוף פעולה הכולל חילופי ידע, סיוע מקצועי והדרכה. עוד ציין כי צרפת מספקת לצבא הלבנוני ציוד ומדריכים, ומשתתפת גם במנגנוני הפיקוח על הפסקת האש בין לבנון לישראל.