האקרים איראנים בפעולה
הערכת הגורמים היא כי מטרת הפריצות הייתה לבחון את היקף הנזק שנגרם מתקיפות טילים איראניות ולעקוב אחר תנועת כוחות צה"ל. במקביל, חברות סייבר דיווחו כי בשבועות האחרונים ניסו גורמים הקשורים לאיראן לפרוץ גם למצלמות אבטחה במדינות המפרץ, ובהן ערב הסעודית, איחוד האמירויות ובחריין.
עוד נטען בפרסום בוול סטריט ג'ורנל, כי קבוצות אלו פרצו לפחות ל-60 חברות וארגונים בישראל ומחקו את המידע שבהם - נתון המעיד על עלייה חדה בהיקף האירועים מאז תחילת הלחימה. מרבית הארגונים שנפגעו הם עסקים קטנים ובינוניים, ובהם משרדי עורכי דין, מהנדסים ואדריכלים. בחלק מהמקרים, המידע שנמחק לא ניתן לשחזור.
איום סייבר ישיר על משק האנרגיה
לדבריו, לצד ניסיונות הפגיעה והחדירה, מערך האנרגיה הישראלי נערך מבעוד מועד לתרחישי קיצון. הוא חשף כי עם פרוץ המערכה ב-28 בפברואר הושבתו אסדות הגז באופן מיידי, אך המערכת הצליחה לעבור במהירות לשימוש בדלקים חלופיים.
"צריך להבין ש-70% מייצור החשמל שלנו נסמך על גז. ברגע שהזרימה פסקה, המערכת ביצעה 'סוויץ'' תוך זמן קצר מאוד למעבר לפחם וסולר - מערך אדיר שפועל מתחת לרדאר כדי שהאזרח יוכל להמשיך להדליק אור כרגיל", אמר.
בסכס התייחס גם לאיום הסייבר הישיר על משק האנרגיה והדגיש כי מדובר באחד היעדים המרכזיים לתקיפה בעולם: "אנחנו ניצבים ב-Top 10 של יעדי התקיפה העולמיים. 'נוגה' מוגדרת ברמת האבטחה המחמירה ביותר, אך למרות האיומים - עד היום לא נרשמה חדירה למערכות הליבה שלנו".
נערכים לעומסים חריגים על רשת החשמל
עוד ציין כי לצד ההתמודדות עם מתקפות, נדרש גם להיערך לעומסים חריגים על רשת החשמל, בין היתר בשל ביקושים להקמת חוות שרתים בהיקף של אלפי מגוואט. לדבריו, מתוכננת כבר כעת תוכנית פיתוח ארוכת טווח כדי לשמור על יציבות המערכת גם בעידן הבינה המלאכותית.
בהתייחס לפאניקה הציבורית שנרשמה בעבר סביב חשש להפסקות חשמל, אמר כי החוסן האנרגטי היה קיים גם אז, אך ההסברה לציבור הייתה חסרה. "אם היה גורם רשמי שמסביר באופן קבוע את המצב, ייתכן שהציבור לא היה נכנס לחרדה", ציין.
התרעות פיקוד העורף