לדבריו, אירועים מסוג זה הם חלק מאופיין של מלחמות ממושכות מול טרור. "זה טבען של מלחמות כאלה, ובעיקר מלחמות בטרור. הם יכולים פעם בכמה ימים לירות רקטה או טיל ולהגיד: 'הנה, שרדנו'", אמר. "יש פטנט שהאיראנים והטרור המציאו - שאתה מנצח על ידי זה שאתה לא מפסיד. הם קוראים לזה: 'הנה אנחנו עדיין קיימים, וכל המעצמות הגדולות בעולם נגדנו'". לדבריו, ההתמודדות עם האיום הזה אינה נבחנת רק במהלכים מיידיים, אלא גם בטווח הארוך: "את הטרור הזה מנצחים במהלכים יותר ארוכי טווח. בשאלה איפה עדיף לחיות - בעזה או ברמת גן? בצפון או בטהרן? ככה זה".
בהמשך התייחס לפגיעת שברי היירוט בבתי הזיקוק בחיפה, בפעם השנייה במהלך המלחמה, אך העריך כי איראן לא הצליחה לממש את האיום הבליסטי שלה בהיקף שחזו רבים. "הבליסטיקה של איראן נכשלה בגדול. היא לא יוצרת נזקים מאוד גדולים. בניגוד לכל רואי השחורות, אין לנו המון הרוגים כל יום. בסך הכול איראן בעיקר מאוד נשחקת בזה. אבל זה לא מצב שאתה יכול להגיד: 'הוא לא יכול אפילו לירות טיל אחד'. ולכן אנחנו צריכים להמשיך בזה".
דיין הוסיף כי רבות מתחזיות האימים שנשמעו ערב המערכה לא התממשו. "דיברו על זה שלא יהיה פה אור בארץ, ולא יהיו מים, ובכל יום יהיו עשרות הרוגים וכו'. זה נכון שזה מפריע, מרגיז ומעצבן. אבל האיראנים בעיקר נכשלו במה שהם קראו לו 'טבעת האש' - מוצבי החוץ שלהם. הם עוד לא ממוטטים", אמר.
עם זאת, הוא הבהיר כי המאבק רחוק מסיום, וצפוי להימשך שנים. "במלחמות ארוכות אגיד: צפוי לנו עשור של מאבק. הוא לא ייראה כמו עכשיו, כל יום, אבל אנחנו נצטרך להמשיך ולהכות מכות נגד", אמר. בהמשך הרחיב: "גם אם האמריקנים יחזרו לארצות הברית, אנחנו נשארים פה. ולכן אנחנו צריכים להסתכל על העשור הקרוב כעשור של מאבק במזרח התיכון. אנחנו יוצאים ממנו טוב. אבל זה דורש מאיתנו להילחם, להיות בכוננות, להגדיל אורך נשימה בתור מדינה. אנחנו עדיין מעצמה, אבל מעצמה קטנה. ישראל כל כך קטנה שאפילו לכתוב את השם שלה במפה אתה לא יכול".
בהמשך השיחה התייחס דיין גם לחוק הגיוס, שחוזר להליך החקיקה, ואמר כי נדרשת חלוקה רחבה והוגנת יותר של הנטל. "אנחנו נישא בנטל. אנחנו כמדינה, וכבודדים. המילואימניקים עוד יותר", אמר. לדבריו, בתוך כמה שנים ישראל צריכה לשאוף למצב של "יחד בבנק - יחד בטנק".
לדבריו, אחד הצעדים המעשיים הנדרשים הוא הארכת השירות הסדיר בחזרה לשלוש שנים. "בשביל לשפר את המצב צריך קודם כול לעשות את מה שעשו כשאני שירתי בשירות חובה: העלו את השירות משנתיים וחצי לשלוש. קודם כול שיהיו לנו יותר חיילים, בעיקר לחי"ר, אבטחה והנדסה", אמר.
דיין הדגיש כי התנגד בעבר לקיצור השירות, וטען כי מדובר היה במהלך שגוי. "אני צריך להחזיר את השירות לשלוש שנים. התנגדתי לזה כשעשו את הקיצור. טענתי שכל עוד יש איש מילואים אחד שעושה תעסוקה מבצעית, אסור שלילד שלו יקצרו את השירות", אמר. לדבריו, יש לכך גם משמעות מבצעית ברורה: "סדירניק אחד מחליף בשנה אחד עשר אנשי מילואים". הוא הוסיף כי מדובר במהלך נכון גם מבחינה כלכלית: "זה גם נכון מבחינת המשק".
את דבריו חתם בפרספקטיבה רחבה יותר על מצבה של ישראל במערכה הנוכחית. "אנחנו עושים את זה יותר טוב ממה שעשינו ביום כיפור. אנחנו במצב יותר טוב ממה שהיו בו ההורים שלי במלחמת השחרור, ומסבא וסבתא שלי בשואה", אמר.