האשם הצטרף לחיזבאללה בתחילת שנות ה-80, ומילא לאורך השנים שורה ארוכה של תפקידי מפתח, בהם סגן מפקד חזית הדרום, עוזר ראש המטה הכללי לענייני דרום לבנון, אחראי יחידת ההדרכה במערך המבצעים, אחראי היחידה הצבאית של הארגון בדרום לבנון ואחראי תיק עיראק. בתפקידיו השונים היה מעורב בבניין הכוח של חיזבאללה בדרום לבנון, בגיבוש תוכניות אופרטיביות ובהכשרת פעילי הארגון. לפי ישראל, יחידת "חזית הדרום" בפיקודו הובילה מאמץ נרחב להתבססות בתוך אוכלוסייה אזרחית בדרום לבנון, לרבות בתוך בתי מגורים, בתי ספר ובתי חולים.
בלבנון חוששים: החיסול בביירות ממחיש כי חיזבאללה עדיין חדיר מודיעינית
אלא שדיווחים בלבנון מצביעים על כך שהחיסול חורג בהרבה מפגיעה במפקד בכיר נוסף. לפי הניתוח שפורסם בתקשורת המקומית, התקיפה באזור אל-ג'נאח וח'אלדה, בלב ביירות ובכניסותיה הדרומיות, נועדה להעביר מסר שלפיו אין עוד מרחב בטוח לחיזבאללה, וכי ישראל עדיין מסוגלת להגיע גם ליעדים רגישים בלב מה שנחשב לעורף הארגון. עצם ההכרזה הישראלית על החיסול, לצד פרסומי האבל בלבנון שבהם הוצמד להאשם התואר "המפקד הג'יהאדי הגדול", הפכו את האירוע לגדול בהרבה מתקיפה ביטחונית נקודתית.
לפי הדיווח הלבנוני, גם אם לא כל פרטי הגרסה הישראלית אומתו במלואם, עצם היכולת להכריז על פגיעה ברמה כזו מספיקה כדי להציב סימני שאלה כבדים סביב העיתוי והמשמעות. לפי אותו ניתוח, ישראל אינה מבקשת רק לרשום הישג מבצעי, אלא גם לעצב תודעה שלפיה מנגנוני חיזבאללה עדיין נתונים תחת מעקב הדוק, ושכל חדירה ביטחונית לשורות הארגון היא גם מסר פוליטי מובהק.
הטענה המרכזית בדיווח היא כי החשיבות האמיתית של החיסול אינה רק בזהות האיש שחוסל, אלא בכך שהוא ממחיש כי "פתח החדירה" למבנה של חיזבאללה עדיין לא נסגר. גם לאחר שורה של פגיעות קשות בצמרת הארגון, נכתב שם, ישראל עדיין מצליחה להגיע לדרגים רגישים ולבכירים בלב המרחב שנחשב לעורף של חיזבאללה. במילים אחרות, מנגנוני האיתור והמעקב הישראליים ממשיכים למצוא דרכים לעקוף את שכבות ההסתרה והמיגון של הארגון.
לפי אותו קו ניתוח, כשישראל מצליחה לפגוע בבכיר באזור כמו ח'אלדה או אל-ג'נאח, היא אינה פוגעת רק באדם מסוים אלא גם בסמליות של "האזור האחורי". המסר, כך נטען, הוא שכל תנועה של בכיר הופכת לסיכון, גם באזורים צפופים, אזרחיים ורגישים. במקביל, בלבנון העריכו כי מהלך כזה עשוי לשמש גם קלף מיקוח לקראת כל הסדר עתידי בזירה הלבנונית, משום שהוא מחזק את הרושם שהעליונות המודיעינית הישראלית עדיין קובעת את כללי המשחק.
לפי הניתוח שפורסם בלבנון, חיזבאללה צפוי לקרוא את החיסול כחלק ממחיר מלחמת ההתשה המתמשכת: ישראל נהנית מיתרון טכנולוגי ומודיעיני מובהק, בעוד הארגון מנסה להשיב באמצעות "אורך נשימה", המשך לחימה ושימור היכולת המבצעית בשטח. אלא שגם אם מבחינת חיזבאללה ההישרדות והמשך הפעולה הם תשובה מעשית לחיסולים, עצם היכולת הישראלית לפעול בלב ביירות ולהגיע לבכירים מוסיפה להמחיש כי אחת מזירות העימות המרכזיות והמסוכנות ביותר כיום היא הזירה המודיעינית.
בשורה התחתונה, לפי הדיווח הלבנוני, הסכנה שבחיסול האחרון אינה נובעת רק מאובדן של מפקד בכיר, אלא מכך שהוא שב וממחיש את עומק החדירה המודיעינית הישראלית ואת היכולת לפעול גם באזורים שבעבר נחשבו מוגנים יותר. בין העליונות המודיעינית שישראל מבקשת להציג לבין יכולתו של חיזבאללה להמשיך במלחמת ההתשה, מתבססת בלבנון התחושה שמדובר בעימות פתוח, שבו חיסול אחד אינו מסיים את המערכה, אך כן חושף מחדש את אחת מנקודות התורפה הרגישות ביותר של הארגון.