היישוב יובלים שבגליל התעטף הבוקר באבל כבד עם קבלת הבשורה על נפילתו של גיא, בן היישוב, במהלך התקרית הצבאית הקשה בה נורה מאש כוחותינו. גיא, בנם של ניר וחגית ואח לשני ועומר, גדל במשפחה שורשית ומוכרת בקהילה, סבתו מירי שימשה בעבר כמזכירת היישוב. גיא תואר על ידי מכריו כדמות מרכזית ומשמעותית מאוד מבחינה חברתית, צעיר שהשפיע רבות על סביבתו והיה אהוד על כל רואיו.
חגית, אמו, סיפרה כמה חשוב היה לו השירות בצה״ל, כיצד דחה את השירות רק כדי להעלות פרופיל, להתגייס לסיירת מטכ"ל, אח"כ להתנדב ליחידת המבצעים המיוחדים שהוקמה במגלן. ״איך שמחת שהתקבלת. איך לא הצלחנו לשמור עליך איתנו״, אמרה על קברו בדמעות, ״אמרת ששום דבר לא יקרה והדבר הבא שקרה זו הדפיקה בדלת". היא הבטיחה, "לאן נלך מכאן? נשאר לנו חור ענק בלב שלעולם לא יתמלא. ניתן לאור לשמחה ולאהבה של גיא להדריך אותנו".
עוד אמרה: "זה המכתב האחרון. איך אפשר לכתוב הספד על ילד שלך? על האור היפה, החכם ומוכשר, הכריזמטי, האהוב, פצצת אנרגיה ושמחה. שהיית ילד כל כך מיוחד, שרק חיכה שהעולם יגלה אותו. לפני שלושה ימים חזרת לצבא. אמרת אל תדאגו, אמרת ששום דבר לא יקרה. והדבר הבא שקרה זו הדפיקה בדלת. איך לא הצלחנו לשמור עליך איתנו? תמיד היית במרכז האירועים, משכת אליך את כולם, ידעת לייצור שמחה ואהבה ועכשיו נשאר לנו חור ענק בלב, חור שלעולם לא יתמלא. הלכת מאיתנו והשארת חור גדול בלב שלנו".
"היה לך מאוד חשוב להיות קרבי ולשרת שירות משמעותיים, נלחמת על זה בשיניים, דחית את השירות הצבאי כדי להעלות פרופיל, עברת את כל הבדיקות האפשריות כדי להיות ראוי, התקבלת לסיירת מטכל, היית מאושר, אחר כך במגלן היית מאושר, וכשהייתה בחירה בין הצוות לקצונה לבין הצוות המובחר, לא באמת הייתה התלבטות, תמיד תמכנו בך, ועכשיו מה שווה, כל הגאווה, הכבוד והגבורה, אנחנו רוצים אותך. איך נמשיך בלי החיוך שלך, השמחה שפיזרת, איך יראו ארוחות ליל שישי שלנו בלעדיך? כבר לא נלווה אותך ביציאה לטיול הגדול, לא נשלח אותך ללימודים, לא נרקוד בחתונה שלך, לא נחבק את הילדים שלך".
לסיום, אמרה: "אי אפשר לתאר את עומק הצער, את החושך, את הכאב הזה שחודר לעצמות ולא מרפא, הכאב הזה שהלך איתנו. ניתן לאור, לשמחה ולאהבה של גיא, להדריך אותנו ולקחת אותנו הלאה. גיא, אהוב שלנו, עוד מעט נלך ואתה תשאר כאן, אבל אתה לא לבד, חלק מאיתנו נשאר פה איתך וגם אנחנו לא לבד, אתה תשאר איתנו תמיד". "אבא ואמא"".
האחות שני אמרה בכאב: "מישהו מישהו החליט שאתה מת, ואני מסרבת להאמין לזה. מבחינתי אתה פה אז קודם כל אני אוהבת אותך, מאוד. לא יכולתי לבקש אח כמוך, לא מייצרים דברים כאלה. אתה באמת יחיד ומיוחד, וכל מי שנמצא פה יכול להגיד את זה בלי להסס. אתה הבן אדם הכי שמח, חייכן וחברותי שאני מכירה. כל השנים האלה אני לא מבינה איך אתה עושה את זה. איך אתה הבן אדם שמחזיק את כל החבורה, בכל כך הרבה חבורות. ממש מסמר הערב בכל ערב".
"אתה אכפתי ורגיש, ואין בן אדם בחיים שלך שלא נכנסת לו ללב. וכל כך הרבה אנשים יש זיכרון הטובים ממך שזה פשוט מטורף. אין לי מה להגיד, אתה פשוט הכי טוב. אני זכיתי בזה שתהיה האח שלי, האח הקטן שלי". האח עומר הוסיף: "כל מה שעשיתי זה כדי להיות כמוך", ספד לו ספונטנית אחיו הצעיר עומר שלא תכנן לשאת דברים כי לא חשב שהוא יכול, אך במהלך ההלוויה הרגיש שהוא חייב. "כל מה שרצית היה להיות אתה וכולם רצו להיות אתה בכולם נגעת ולכולם היית חשוב".
נציג היחידה סיפר כי גיא "גיאצי" כפי שכולם מכנים אותו, התגייס למגלן בנובמבר 23, "בעיצומה של מלחמת קיום, תקופה היסטורית מהקשות ביותר שידעה המדינה. בחרת להתגייס לשירות משמעותי, מתוך תחושת שליחות, משמעות, כדי להגן על המולדת". לקראת סוף המסלול, התנדב לצוות ייחודי ביחידה. הצוות שהוביל את כל המבצעים המיוחדים ביחידה.
"מאז, לחמת בסוריה, בלבנון, ובעוד מקומות. ביצעת מספר מבצעים מיוחדים, ושימשת כדמות מובילה בצוות. מקצוען, יצירתי, משימתי, כל מה שאנחנו מאחלים לו. הכנסת ליחידה את מקצוע הטיפוס והגלישה. הובלת את תחום החילוץ בחבלים. הקמת את הנושא בשתי ידיים. ואין מבצע שלא דחפת את זה. תמיד הולך עם חבלים. אין לוחמים כאלה. חבריך מספרים שהיית הלב הפועם של הצוות, מרים את המורל ומשרה ביטחון. הרוח שלך תמשיך להוביל את הצוות קדימה עוד שנים רבות", אמר נציג היחידה.
משפחתו של גיא בחרה לתרום את איבריו במטרה להציל חיים. לודר היה חתום על כרטיס אדי, ובמרכז הרפואי צפון פוריה התקבלה ההסכמה לתרומה, במסגרתה נתרמו רקמות להצלת חיים. משפחתו סיפרה: "גיא היה ילד יפה ומוכשר עם המון חברים. הוא נגע בכולם, גדולים וקטנים. היה חשוב לו להיות בקרבי והוא עשה מאמצים אדירים כדי להתקבל ליחידה מובחרת. הוא פשוט היה בחור מאושר שפיזר אור ושמחה בכל מקום".
דבר נפילתו הותר אמש לפרסום. באותה תקרית נפצע קצין מהיחידה באורח קשה ופונה במסוק לבית החולים רמב"ם בחיפה. גיא ז"ל, בן היישוב יובלים שבמשגב ולוחם בעוצבת הקומנדו, נהרג כאמור בתקרית ירי דו-צדדי בעיירה שבעא שבדרום לבנון, במהלך פעילות למעצר סייען של חיזבאללה.
על פי התחקיר הראשוני, עם הגעת כוח מגלן לזירה, אחד הלוחמים סבר כי זיהה שני מחבלים ופתח באש לעברם. רק לאחר מכן התברר כי מדובר בלודר ובחברו ליחידה, שנפצע באורח קשה. בצה"ל ממשיכים לתחקר את נסיבות האירוע.
התרעות פיקוד העורף